נתינה זה דבר מתעתע. מצד אחד, אחד הדברים החשובים ביותר שיש, ואחד היסודות עליהם העולם עומד. חשוב, נצרך ובונה עולם. עד כדי שאפשר לדבר על

אחרי כל ההתראות על השלג הצפוי בירושלים, לבקר בכותל ביום שישי האחרון זו היתה זכות מיוחדת. זה דרש אומץ לאנשי ירוחם, וכלל הורדת המעילים מגבוה

לאחרונה, שמתי לב שאני אומרת לא מעט את המשפט: 'כאן זה לא בית משפט'. זה לא קורה סתם. זה כמעט תמיד מגיע, כשאנשים מביאים לקליניקה

שְׁנֵי עֵצִים, אוֹתוֹ הַזַּן, נִקְנוּ בְּאוֹתָהּ מַשְׁתֵּלָה, נִשְׁתְּלוּ בְּהֶפְרֵשׁ שֶׁל שָׁעָה קַלָּה. שְׁנֵי עֵצִים, אוֹתָהּ גִּנָּה, אוֹתָהּ ירוחם, אוֹתָהּ מַעֲרֶכֶת הַשְׁקָיָה. אַחַת עֲרוּמָה, אֵין סִימָן

'אֵיפֹה אֲנִי?' לִפְעָמִים אֲנִי אוֹמֶרֶת לְעַצְמִי. תְּחוּשָׁה שֶׁהָלַכְתִּי לְאִבּוּד, וְהַמַּצָּב פָּשׁוּט אָבוּד. מְחַפֶּשֶׂת מִתַּחַת לַמִּטָּה, וְעַל גַּבֵּי הַשִּׁדָּה, בְּתוֹךְ הָאָרוֹן, וְגַם בַּסָּלוֹן. אֵיכְשֶׁהוּא, אֵיפֹה שֶׁאֲנִי

זה מענין שדווקא באותו שבוע, בהפרש של יומיים ניהלתי שלוש שיחות כל כך שונות על אותו נושא בדיוק. הוא סיפר שמה שמרגיע אותו, עושה לו

לפעמים מבצבץ לי בתוך החלומות שלי, חלום לעזור לנשים להוציא את האור שלהן. זה מתעורר, כשאני פוגשת נשים מוכשרות, יפות וטובות כל כך, שלא מעיזות,

אבא שלה החליט להתגרש, לא כי היא הוא לא אהב את אמא, אלא כי אמר 'שאי אפשר להביא ילדים לעולם כה אכזר'. כאיש ציבור, ראו

היינו בשלבי התארגנות, כדי לצאת שוב דרומה, ולכל אחד מהם היה ביד מטאטא או מגב. ראיתי אותם ואמרתי להם בקריצה – 'אני עוד אכתוב על

יש לנו מנהג לסדר ביום חמישי את שולחן השבת שלנו. הרבה פעמים אנשים שנכנסים אלינו בחמישי, הם מרימים גבה, כי זה באמת מוקדם. בכנות, זה