שני עצים. שני ילדים

שני עצים,
אותו הזן,
נקנו באותה משתלה,
נשתלו בהפרש של שעה קלה.

שני עצים,
אותה גינה,
אותה ירוחם,
אותה מערכת השקייה.

אחת ערומה,
אין סימן לפריחה,
השניה כבר מנצנצת,
עם פריחה מבטיחה.

זו לא שנה ראשונה,
ואני כבר בעלת ניסיון.
יודעת ששניהם עוד יפרחו,
עוד ישאו בגאווה פריחה מדהימה.

וחשבתי לעצמי,
שזה גם ככה עם הילדים,
וגם ככה עם עצמנו.

לפעמים זה לוקח יותר זמן,
לפעמים הפריחה לא נראית כלל באופק,
לפעמים זה נראה שיש מי שעוקף בסיבוב.

לפעמים כדאי לנשום עמוק,
ופשוט לזכור –
השרף עלה בכל האילנות.
הפריחה בו תבוא,
ונקבל אותה בשמחה ובאהבה.

הפריחה בו תבוא,
והיא תבוא –
בדיוק בזמן שלה.

Uncategorized
yaelrath1

בין לקחת לבין לקבל

נתינה זה דבר מתעתע. מצד אחד, אחד הדברים החשובים ביותר שיש, ואחד היסודות עליהם העולם עומד. חשוב, נצרך ובונה עולם. עד כדי שאפשר לדבר על

קרא עוד »
Uncategorized
yaelrath1

שְׁנֵי עֵצִים. שְׁנֵי יְלָדִים

שְׁנֵי עֵצִים, אוֹתוֹ הַזַּן, נִקְנוּ בְּאוֹתָהּ מַשְׁתֵּלָה, נִשְׁתְּלוּ בְּהֶפְרֵשׁ שֶׁל שָׁעָה קַלָּה. שְׁנֵי עֵצִים, אוֹתָהּ גִּנָּה, אוֹתָהּ ירוחם, אוֹתָהּ מַעֲרֶכֶת הַשְׁקָיָה. אַחַת עֲרוּמָה, אֵין סִימָן

קרא עוד »
Uncategorized
yaelrath1

חג הבוידם

לפני הרבה שנים, כשעוד חינכתי באולפנא, תמיד התחמקתי כששאלו אותי – 'מאיזה עדה אני'. תמיד הייתי עונה – 'אני יהודיה'. לא סתם עניתי כך, כי

קרא עוד »

כתיבת תגובה

האימייל לא יוצג באתר. שדות החובה מסומנים *