זה אף פעם לא זמן מוצלח לדבר על המוות, אבל אין יותר מתאים מיום הזיכרון לעסוק בנושא הזה. משתפת במכתב לבנות השרות בירוחם, אחרי הפיגוע הנורא של משפחת די. אולי יועיל למשהיא מתישהו.

והלוואי, שרק בשיבה טובה.

….

יקרות ואהובות,

מאז המפגשים שהיו לנו, אי שם בתחילת השנה, אני מרגישה איזה אהבה וקרבה אליכן, ושמחה תמיד על כל מפגש חטוף עם כל אחת מכן.

מאז יום שישי, חושבת עליכם, ורוצה לחבק כל אחת מכן. חיבור טוב וחם.

מוות הוא אחד הדברים הקשים שיש, ועוד יותר קשה ולא פשוט לחוות מוות של משהי שאנחנו מכירות, ובטח ובטח משהי שקרובה אלינו.

ביום שישי, כשהבנתי שמאיה נרצחה, הפסקתי את הבישולים. זה היה איזה ביטוי חיצוני, למקום פנימי שבי שרצה לצאת מהמשחק, שלא היה בו כדי להכיל. ביטוי לעוצמה של ההבנה שזה לא עוד פיגוע נוראי וכואב, אלא מאיה, אותה אני מכירה נרצחה. מאיה שבלי מאמץ יכולה לראות את החיוך והעיניים הטובות שלה.

אני מבקשת לכתוב לכן כמה מילים, מתפללת שהם יכנסו אל הלב. מטרתן הוא להיטיב, מתפללת שיעשו לכן רק טוב.

תאמצו את מה שמיטיב איתכן, ותנפו את מה שלא.

…

1. *אין תגובה נכונה.* אין כללים בכלל במצבים כאלה. כל אחד ואחת צריך לזרום עם מה שהוא מרגיש וחווה עכשיו.

זה נורמלי לבכות, זה נורמלי לא להרגיש. זה נורמלי לכעוס, זה גם נורמלי להכחיש ולהיות בטוחים שעוד רגע מקבלים עדכון שהכל טעות ומאיה פה איתנו בריאה ושלימה.

2. *אל תריבו עם התגובות שלכן,* ומה שעובר עליכן. יכולה לספר שהיה רגע כשישבנו שבעה על אחותי (שנפטרה מסרטן), שקרה משהו ומצאנו את עצמנו נכנסות למוד של צחוק בלתי נשלט וקולני. אמנם מוזר שאבלים יושבים וצוחקים בבית של שבעה, אבל מסתבר שזה לגמרי נורמלי. כותבת לכן את זה כדי שתדעו, ולא תהיו עסוקות בביקורת על עצמכן.

3. *לכל אחת יש את התגובות שלה,* ואין פה מה להשוות, לקנא, לבקר. זה בסדר, וזה נורמלי.

4. *דברים שונים עוזרים לאנשים שונים.* יש אנשים שעשייה עוזרת להם, אחרים שדווקא האמונה מצילה אותם. יש כאלה שלעשות משהו פיזי (כמו לרוץ) מקל עליהם ומרגיע אותם. אחרים שלדבר או להיות בחברה של אנשים עוזרת להם…

חשוב שתכירו מגוון אפשרויות, גם כדי שתוכלו לנסות דברים שונים כדי להקל על עצמכן, וגם כדי לכבד את החברות שמשהו אחר מתאים להן, וגם כדי שלא תשפטו את עצמכן.

5. הכל עכשיו מאד מאד טרי. *זה הזמן עכשיו לנשימות קטנות.* לא צריך לעבד עדין את הדברים, או לעשות איתם איכשהוא שלום. לכל דבר יבוא הזמן המתאים לו.

6. מניחה פה משהו שממש חשוב שתדעו, גם אם אתן לא מרגישות אותו עכשיו בכלל.

*החיים יותר חזקים מהכל,* ועוד יבואו שמחות וכייף וצחוקים בריאים, וחתונות ולידות והרבה דברים טובים.

7. *לטבע יש כוח ריפוי,* ובעזרת ה' הנפש שלנו תתרפא.

8. *הרבה פעמים הריפוי קורה באופן טבעי, וזה נפלא.* טוב לפתוח את הלב לאפשרות הזו, של כוח הריפוי הקיים בנו, ולתת לו לעשות את מלאכתו.

אם את מרגישה עכשיו או תרגישי בהמשך שאת צריכה או רוצה עזרה, *את ראויה ומגיע לך* לתת לעצמך את המתנה הזו. יש אנשים נפלאים שיודעים ללוות בתהליכי אבל ועיבוד של חוויות קשות, וגם כלים מצוינים שקיימים, וגם כאלה שהם ממוקדים וקצרי מועד, ומאד מיטיבים.

9. *לפעמים כשאנשים מתים יש לנו איתם דברים לא פתורים.* זו יכולה להיות שיחה שהיתה באמצע, מריבה או אי הבנה שעוד לא פתרנו או משהו חשוב שיש עוד לומר או לבקש.

מחר בהלוויה, הנשמה שלה תהיה שם, וגם בשבעה היא עוד נמצאת קרוב… אם יש לך משהו בלב, תשחררי, תניחי, תבקשי סליחה… ופשוט תדברי עם מאיה, ותאמרי לנשמה שלה את אשר על ליבך. היא שומעת ומאזינה. לכן גם מקובל לבקש מחילה מהנפטר, כי הוא שם ושומע. (חז"ל מלמדים שתמיד אפשר לגשת לקבר, גם לאחר זמן לבקש מחילה).

10. *אתן לא לבד.* זה שאתן גרעין זה דבר מדהים. תעזרו אחת את השנייה, וגם תנצלו את המעגלים שסביבכם, את אבא ואמא, חברות, וגם כמובן את כל העוגנים שיש.

ולפני שחותמת,

רוצה לומר,

שאחד הדברים שנותנים לי כוח, זו הידיעה, שהקב"ה מנהל את העולם בצורה מדויקת ומופלאה, ולכל אחד ואחת מאיתנו יש שליחות שלמענה הגענו לעולם, וכל מה שקורה לנו, הוא מדויק כדי לעזור לנו למלא את שליחותינו.

זה לא אומר שהכל נעים או כייף, אבל מדויק ומושגח. את הרעיון הזה בנתיבות שלום, אני משתדלת לשאת לכל מקום כי הוא נותן לי הרבה כוח. למדנו אותו אז בלימוד המשותף שלנו, ותחושתי שהוא רלוונטי עכשיו יותר מתמיד.

אהובות ויקרות,

בהצלחה לכולנו, זה לא פשוט. אם אתן צריכות משהו, אם יכולה לעזור…

באהבה,

יעל