לא תודה,
אני מסתדרת,
באמת,
לא צריכה.
יכולה לבד,
העסק בשליטה,
אין צורך,
תודה על ההצעה.
מכירה את הלא צריכה?
איך בהנף של יד,
מנפנפת כל הצעה,
מסרבת לקבל עזרה?
בקבלה – לא ממש טובה,
ובלומר – לבד לבד – פשוט מעולה?
ואולי חג מתן תורה,
היא שעה ממש מתאימה,
הזדמנות להתאמן בקבלה,
וללמוד לומר תודה רבה.
ללמוד לקבל בְּחֵן,
להיענות ליד שהושיטה עזרה,
ככה בשמחה, ונשימה עמוקה.
זה נכון,
שלפעמים יש שם תחושת ויתור,
כי בלבד לבד,
(מעבר למרמור),
יש תחושה של כל יכולה,
ושאני מדהימה,
וביננו גם מלא בגאווה,
ש – הוֹ אני – כל יכולה.
והקבלה הזו,
ככה בחן,
פותחת את הלב של השני גם כן.
מאפשרת קשרים הדדים,
ומרחבים נעימים,
בהם גם נותנים וגם מקבלים.