גם אם את מגויסת,
או די קורסת,
תנסי לאתר לידך מי צריכה,
ותהיי בנתינה.
זו יכולה להיות שכנה,
או חברה,
אחות או גיסה,
או סתם איזו אישה.
זו יכולה להיות מילה טובה,
או שאריות של עוגה.
זו יכולה להיות הודעה,
או שאלה של מה נשמע?
יש משהו באנרגיה כשאנחנו נותנים,
שהופך אותנו ליותר זקופים.
כשאנחנו רואים סביבינו צרכים,
אנחנו הרבה פחות מסכנים.
…
אז יצאנו אתמול יחד לקניות,
וקנינו את כל החבילות,
שעל המדף היו מונחות.
שוקלדים לילדים,
שהאבות שלהם מגויסים.
הם הסתכלו,
קצת בהו,
ושאלו אם גם הם יקבלו,
כי את אבא שלהם לצבא שלחו.
כי בקרב על התודעה,
יש מרחב של בחירה,
מי להיות אני רוצה.
ואין היגיון,
ואין כללים,
רק לראות מה הדברים שעובדים.
ולקבל החלטה איפה להיות,
ומה ומי רוצים לעשות.
…
כי תכלס,
בעורף עיקר הקרב הוא על התודעה,
וזו זירה ממש חשובה.
מחילה ממי שגר כאן בירוחם, את כל מארזי המיקס בשופרסל אני קניתי. 
בטח אפשר גם לחלק בננות או משהי אחר שכן נשאר בסופר.
שמועות מספרות שחלב הפך למצרך נדיר ויקר, ובטח גם יכול לפנק את השכנים.
