בַּקָּשַׁת סְלִיחָה

כְּשֶׁהַיְתִי יַלְדָּה,
כָּל שַׁבָּת בִּתְפִלָּה,
שִׁנַּנּוּ אֶת אוֹתָם הַשֵּׁמוֹת,
שֶׁרָצִינוּ בַּבַּיִת כָּל כָּךְ לִרְאוֹת.
רוֹן ארָד,
וחַיָּלֵי סוּלְטָן יַעֲקֹב –
שֶׁנִּשְׁבּוּ בַּקְּרָב.

כְּשֶׁהַיְתִי נַעֲרָה,
הָיְתָה חֲטִיפָה.
רַק עַל נַחְשׁוֹן חָשַׁבְנוּ,
זָעַקְנוּ וְנִדְרַכְנוּ,
כָּאַבְנוּ,
וְכָל כָּךְ, כָּל כָּךְ הִתְפַּלַּלְנוּ,
שַׁעֲרֵי שָׁמַיִם קָרַעְנוּ.

עָבְרוּ הַשָּׁנִים,
וְשׁוּב הָיוּ חֲטוּפִים,
אֵלּוּ הָיוּ שְׁלֹשֶׁת הַנְּעָרִים.
שְׁלָשְׁתָּם יַחַד בְּאוֹתוֹ הַטְּרֵמְפּ,
גִּיל עַד, נַפְתָּלִי וֶאֱיָל.

הָיִינוּ עִם הָאִמָּהוֹת,
וְזָעַקְנוּ בִּתְפִלּוֹת.
וּבָכִינוּ, וְכָל כָּךְ קִוִּינוּ,
וְחִכִּינוּ,
עַד שֶׁהֵבַנּוּ,
שֶׁהַנּוֹרָא מִכָּל קָרָה,
וְהֵבֵאנוּ אוֹתָם לִקְבוּרָה.

וְאָז הִגִּיעוּ הַשָּׁנָה,
אֵרוּעֵי שִׂמְחַת תּוֹרָה.
וַאֲנִי לֹא מַצְלִיחָה לִקְלֹט אֶת הַשֵּׁמוֹת,
וְלֹא יְכוֹלָה לִתְפֹּס אֶת הַכַּמּוּיוֹת.
גַּם לֹא לְהָכִיל וּמַסְפִּיק לִהְיוֹת,
עִם כָּל הָאִמָּהוֹת וְהָאָבוֹת,
הַתִּינוֹקוֹת, הַיְּלָדִים וְהַיְּלָדוֹת.
מַרְגִּישָׁה שֶׁאֵין בְּלֵב מַסְפִּיק מָקוֹם,
לְהָכִיל אֶת גֹּדֶל הָאָסוֹן.

וְרָאוּי וּמַגִּיעַ לְכָל אֶחָד וְאַחַת מֵהַשְּׁבוּיִים,
שֶׁנִּקְרַע אֶת כָּל הַשְּׁעָרִים.
שֶׁנִּזְעַק וְנִתְפַּלֵּל,
וְלֹא נִרְפָּה וְלֹא נְוַתֵּר.
כְּמוֹ עַל נַחְשׁוֹן,
וְרוֹן.
כְּמוֹ עַל שְׁלֹשֶׁת הַנְּעָרִים,
וְכָל אוֹתָם הַשְּׁבוּיִים.

אֲבָל הַכְּאֵב כֹּה גָּדוֹל,
שֶׁאֲנִי לֹא מַצְלִיחָה לְהָכִיל אוֹ לִסְבֹּל.
וְהַדְּאָגָה מְרֻבָּה,
לְחַיָּלִים בַּצָּבָא,
וּמֵהַלְוָיָה לְשִׁבְעָה,
וְתוֹךְ כְּדֵי נִסָּיוֹן לְיַצֵּר שִׁגְרָה.
וְהַצֹּרֶךְ לְגוֹנֵן,
וּמְעַט לְהָגֵן,
מַרְחִיק אוֹתִי מִכֶּם,
וְעַל זֶה יֵשׁ בִּי כְּאֵב.

רוֹצֶה לְבַקֵּשׁ מִכֶּם,
אַחִים וַאֲחָיוֹת אֲהוּבִים,
סְלִיחָה מִמַּעֲמַקִּים.
אָנָּא,
תְּנוּ לִי מְחִילָה,
וְכַפָּרָה,
גַּם אִם הִיא לֹא מַגִּיעָה.

וּבְבַקָּשָׁה,
שׁוּבוֹ אֵלֵינוּ,
אֲנַחְנוּ צְרִיכִים אֶתְכֶם.
אַתֶּם חֲסֵרִים,
בּוֹאוּ, בּוֹאוּ כְּבָר אֲהוּבִים.

רִבּוֹנוֹ שֶׁל עוֹלָם,
תָּבִיא אוֹתָם הַבַּיְתָה,
עוֹד הַיּוֹם,
עוֹד הַשָּׁעָה,
בְּבַקָּשָׁה,
אַל תְּחַכֶּה אֲפִילּוּ עוֹד דַּקָּה.

….
"אַחֵינוּ כָּל בֵּית יִשְׂרָאֵל הַנְּתוּנִים בַּצָּרָה וּבַשִּׁבְיָה הָעוֹמְדִים בֵּין בַּיָּם וּבֵין בַּיַּבָּשָׁה. הַמָּקוֹם יְרַחֵם עֲלֵיהֶם וְיוֹצִיאֵם מִצָּרָה לִרְוָחָה וּמֵאֲפֵלָה לְאוֹרָה וּמִשִּׁעְבּוּד לִגְאֻלָּה הָשָׁתָא בַּעֲגָלָא וּבִזְמַן קָרִיב וְנֹאמַר אָמֵן"

Uncategorized
yaelrath1

שאני אגיד או שהם יקשיבו?

הרבה אנחנו מתאמצים בחינוך הילדים שלנו. אנחנו מלמדים, מסבירים, מראים… מתברר שאנחנו מחנכים אותם לא רק כשאנחנו מלמדים אותם מה נכון או לא נכון, ולא

קרא עוד »
Uncategorized
yaelrath1

רצוא ושוב

הגיע הזמן, כך לפחות חשבתי, שהם כבר סוף סוף יפגשו. הגיע הזמן, שהם – זה את זה יכירו. הם גרים באותו המקום, חולפים אחד על

קרא עוד »

כתיבת תגובה

האימייל לא יוצג באתר. שדות החובה מסומנים *