| על גבורה בימים האלו ובזמן הזה
| חנוכה תשפ'ה
לקח לנו זמן אבל היום זה קרה, ונסענו עם הילדים לעוטף. התחלנו במתחם המכוניות השרופות, המשכנו לחניון רעים, והמשכנו לאופקים שם פגשנו את הרב שחר בוצחק.
הלכנו איתו ברחובות אופקים, ושם הוא סיפר לנו על הימים האלו ועל הזמן הזה.
על הגבורה,
על מעטים מול רבים, על כוחו של כל יחיד, על היכולת לצאת לקרב, בלי לחשוב על עצמך, כי יהודי אחר בצרה.
על היכולת לקחת את הנשק ולרוץ, ועל ילדים גיבורים שלוקחים סכין מהמטבח, כדי להיות מוכנים כשיגיעו המחבלים, כי עם ישראל הוא עם של גיבורים.
בתוך רדיוס של שכונה אחת,
הצליחו התושבים, מי שהיה עם מה שהיה, לעשות טבעת, ולחסום את המחבלים ובכך להציל עיר של 42,000 תושבים.
חלפנו על פני הבתים,
חלקם כבר משופצים, חלקם עם חורי הקלעים, וסימנים מהרימונים.
ראינו את תמונות ההנצחה, ממש כמעט בכל פינה. תמונות של המכבים הגיבורים של הדור שלנו, שלא יכולים לספר את סיפור הגבורה.
שמענו גם על המכבים הגיבורים, שיום יום נלחמים בשיקום, וראינו במפגש איך עשייה וחיים נמשכים תוך כדי מלחמת השיקום.
רוח גדולה, תעצומות נפש, השראה כל כך עצומה, שרק עכשיו כשאני כותבת את המילים האלו, מתחילות להן הדמעות לזלוג.
לקח לנו זמן, אבל סוף סוף עשינו את זה. עכשיו בדרכי חזרה, רוצה להמליץ – 'לכו לפגוש את הגבורה, אל תוותרו על זה. לכו להכיר את עם ישראל במיטבו, לכו להכיר את מי שאנחנו.
ואם תהיתם, כמובן שהרב שחר לקח אותנו גם לבית של רחל עוגיות.
