מפעם לפעם אנחנו נוסעים לבאר שבע להחלקה על קרח עם הילדים.
כיון שכבר עשיתי את זה לא מעט פעמים, אני כבר יודעת שלוקח לי זמן להיזכר כל פעם מחדש איך מחליקים ולהתמלא בביטחון שם על הקרח. ככה יוצא שאני מתחילה לאט, מהוססת, ואט אט צוברת אומץ.
באחד הפעמים גיליתי שכדי להחליק בביטחון, אני צריכה מצד אחד להיות בטוחה וזקופה, ומצד שני כפופה קדימה כדי לייצב את עצמי. יש שם איזון עדין, שמאפשר בטחון מחד, ואיזון מאידך.
ההחלקה הזו מזכירה לי את דבריו של הבעל שם טוב, על הפסוק 'כמים הפנים לפנים'. כאשר אדם זקוף כנגד חברו, גם חברו זקוף כנגדו, וכאשר הוא כפוף, ככה גם מי שמולו.
בשפה שלנו אנחנו רגילים לומר ש'אגו מקפיץ אגו'. כשבאים מול משהו עם אגו, אז גם האגו שלו יוצא, וכשבאים בענווה, זה מה שפוגשים גם בשני.
ככה יצא שתוך כדי שאני מחליקה, ומנסה למצוא את האיזון הזה, להיות זקופה וכפופה בו זמנית, חשבתי גם על שיעור חשוב בכיבוד הורים.
כל כך חשוב לבוא מול ההורים שלנו בלי אגו. בלי גאווה, ובלי התנשאות, אלא בכפיפות ומתוך הרמת מבט אליהם ומתוך הבנה, שאנחנו קטנים למולם, ואנחנו פה בזכותם.
אבל העמדה הזו מול ההורים, לבוא מלמטה, צריכה לבוא מתוך היותנו אנו, בלי מחיקת עצמנו. כי כאשר אדם מוחק את עצמו, ומבטל את מי שהוא, הוא לא מכבד את הוריו מולידיו, הוא פשוט מתכחש לעצמו ולשליחותו.
זה גבול עדין.
וכמו בהחלקה על קרח, שצריך להיות מדויקים בשמירה על האיזון, ככה גם בעמדה שלנו מול ההורים, ובכלל במערכות יחסים, שחשוב לדייק את ההתמקמות שלנו.
כמו בהחלקה על קרח כשמפשלים – נופלים, והחכמה היא להרים מהר ידיים, ולקום בזריזות, ולחזור לזירה כמה שיותר מהר, ככה גם במערכות יחסים בכלל וגם עם ההורים.
לפעמים אנחנו יוצאים מאיזון, וצריכים לדייק את עצמנו, ולפעמים אין לנו מושג איך לעשות את זה בכלל, וצריך ללמוד את התנועות החדשות האלו בנפש, ולהתאמן בהם, עד שנהיה מיומנים.
מה שחשוב זה להסכים לנסות, לחפש את ההתמקמות שתביא ברכה, ולא להימנע מחשוש נפילות או אכזבות.
כי גם מנפילות לומדים (האמינו לי, אני בעלת ניסיון
) וגם בעיקר מגלים כמה זה מרגש כשבסוף מצליחים.
) וגם בעיקר מגלים כמה זה מרגש כשבסוף מצליחים.אני משערת שלא כולם פה ירצו להתאמץ להחליק על קרח, אבל קשר טוב עם ההורים כולנו היינו רוצים. המשמעות של קשר טוב עם ההורים שלנו הוא גדול ומשמעותי כל כך, הרבה הרבה יותר מלהצליח להחליק על הקרח. שווה להתאמץ על זה.
