רָצִיתִי וְעָיַפְתִּי

רָצִיתִי כָּל כָּךְ
לַעֲשׂוֹת,
לְהִסְתַּעֵר,
לָתֵת מֵעַצְמִי עוֹד וָעוֹד.

רָצִיתִי,
וְיָדַעְתִּי שֶׁאֲנִי יְכוֹלָה,
וּלְהֵיטִיב רוֹצֶה.

אֲבָל מָצָאתִי אֶת עַצְמִי עֲיֵפָה,
עֲיֵפָה וּמַרְפָּה.
הִתְגַּנְּבוּ לָהֶן מַחֲשָׁבוֹת,
וְלָחֲשׁוּ לִי,
שֶׁאוּלַי כְּדַאי,
פָּשׁוּט לְהַרְפּוֹת וְדַי.
לָנוּחַ,
לַעֲשׂוֹת רַק מְעַט,
אוֹ אֶת הַמִּינִימוּם שֶׁחַיֶּבֶת,
שֶׁזֶּה הֲרֵי גַּם לֹא מְעַט,
בִּתְקוּפָה כְּזוֹ בִּפְרָט.

שְׁנֵי הַקּוֹלוֹת הִדְהֲדוּ בְּתוֹכִי,
שְׁנֵי הַקּוֹלוֹת הִתְחָרוּ בְּרֹאשִׁי.
כָּל אֶחָד רָצָה לִתְפֹּס אֶת הַבָּמָה,
כָּל אֶחָד חָשַׁב שֶׁיָּדוֹ עַל הָעֶלְיוֹנָה.

בְּאוֹתוֹ הַיּוֹם,
הַיְתִי כָּל כָּךְ עֲיֵפָה,
שֶׁהֵבַנְתִּי שֶׁלָּנוּחַ צְרִיכָה,
כִּי אֵין בְּרֵרָה.

מָצָאתִי אֶת עַצְמִי מַרְפָּה,
עִם תִּקְוָה שֶׁתָּבִיא עִמָּהּ בְּשׂוֹרָה חֲדָשָׁה,
אוֹ לְפָחוֹת אֶת הַתְּשׁוּבָה,
שֶׁל מָה נָכוֹן אוֹ כְּדַאי אוֹ מַתְאִים,
בַּתְּנָאִים הַמּוּזָרִים,
בְּיָמִים מְאַתְגְּרִים.
בִּידִיעָה שֶׁמָּחָר תָּמִיד יְכוֹלָה –
לַעֲשׂוֹת חֲשִׁיבָה חֲדָשָׁה.

אֵיכְשֶׁהוּא,
אַחֲרֵי שְׁלוֹשָׁה יָמִים,
קַמְתִּי עִם כּוֹחוֹת מְחֻדָּשִׁים.
וְאָז הֵבַנְתִּי שֶׁאוּלַי זֶה גַּם שָׁלָב בַּמִּלְחָמָה,
שָׁלָב שֶׁל עֲיֵיפוּת גְּדוֹלָה.

Uncategorized
yaelrath1

לא קורבן. תמיד, תמיד בוחרת.

פגשתי אותה, עינייה נפולות, בלי כוח. מה יש יקרה? הכל תקוע, שוב נפילה. אני תקועה פה בלי תמיכה. באמת לא פשוט. רגע של משבר אילוצים

קרא עוד »
Uncategorized
yaelrath1

אשרי העם שככה לו

היום בבוקר אנחנו בכלל אמורים להיות בסעודת הודיה. שמחה גדולה של תינוקת מתוקה, שנולדה פגית ועכשיו כבר שמנמנה קטנה. במקום קיבלנו במתנה תמונה של אבא

קרא עוד »
Uncategorized
yaelrath1

פרקי מלחמה

פעם, בסוף אחד ההריונות, בשלב הזה שהלכתי כמו ברווז, (או יותר נכון – בקושי הלכתי והייתי דומה לברווז😉), אחד הילדים רץ לכביש. תוך אלפית שנייה,

קרא עוד »

כתיבת תגובה

האימייל לא יוצג באתר. שדות החובה מסומנים *