רָצִיתִי וְעָיַפְתִּי

רָצִיתִי כָּל כָּךְ
לַעֲשׂוֹת,
לְהִסְתַּעֵר,
לָתֵת מֵעַצְמִי עוֹד וָעוֹד.

רָצִיתִי,
וְיָדַעְתִּי שֶׁאֲנִי יְכוֹלָה,
וּלְהֵיטִיב רוֹצֶה.

אֲבָל מָצָאתִי אֶת עַצְמִי עֲיֵפָה,
עֲיֵפָה וּמַרְפָּה.
הִתְגַּנְּבוּ לָהֶן מַחֲשָׁבוֹת,
וְלָחֲשׁוּ לִי,
שֶׁאוּלַי כְּדַאי,
פָּשׁוּט לְהַרְפּוֹת וְדַי.
לָנוּחַ,
לַעֲשׂוֹת רַק מְעַט,
אוֹ אֶת הַמִּינִימוּם שֶׁחַיֶּבֶת,
שֶׁזֶּה הֲרֵי גַּם לֹא מְעַט,
בִּתְקוּפָה כְּזוֹ בִּפְרָט.

שְׁנֵי הַקּוֹלוֹת הִדְהֲדוּ בְּתוֹכִי,
שְׁנֵי הַקּוֹלוֹת הִתְחָרוּ בְּרֹאשִׁי.
כָּל אֶחָד רָצָה לִתְפֹּס אֶת הַבָּמָה,
כָּל אֶחָד חָשַׁב שֶׁיָּדוֹ עַל הָעֶלְיוֹנָה.

בְּאוֹתוֹ הַיּוֹם,
הַיְתִי כָּל כָּךְ עֲיֵפָה,
שֶׁהֵבַנְתִּי שֶׁלָּנוּחַ צְרִיכָה,
כִּי אֵין בְּרֵרָה.

מָצָאתִי אֶת עַצְמִי מַרְפָּה,
עִם תִּקְוָה שֶׁתָּבִיא עִמָּהּ בְּשׂוֹרָה חֲדָשָׁה,
אוֹ לְפָחוֹת אֶת הַתְּשׁוּבָה,
שֶׁל מָה נָכוֹן אוֹ כְּדַאי אוֹ מַתְאִים,
בַּתְּנָאִים הַמּוּזָרִים,
בְּיָמִים מְאַתְגְּרִים.
בִּידִיעָה שֶׁמָּחָר תָּמִיד יְכוֹלָה –
לַעֲשׂוֹת חֲשִׁיבָה חֲדָשָׁה.

אֵיכְשֶׁהוּא,
אַחֲרֵי שְׁלוֹשָׁה יָמִים,
קַמְתִּי עִם כּוֹחוֹת מְחֻדָּשִׁים.
וְאָז הֵבַנְתִּי שֶׁאוּלַי זֶה גַּם שָׁלָב בַּמִּלְחָמָה,
שָׁלָב שֶׁל עֲיֵיפוּת גְּדוֹלָה.

Uncategorized
yaelrath1

לפספס מדרגה

לפעמים, כל מה שצריך, זה לפספס מדרגה, כדי לעשות עצירה. לפעמים כל מה שצריך, זו נפילה קלה, כדי לתת לדמעה, את אפשרות ליציאה. לפעמים, מרוב

קרא עוד »
Uncategorized
yaelrath1

בזמן ששתקתי…

לפני כמה זמן קיבלתי הודעה ממשהי שאני מלווה בקליניקה. היא עוברת משבר בנישואין שלה והיא היתה מיואשת. היא שיתפה שנגמר לה הכוח והיא חושבת לקום

קרא עוד »
Uncategorized
yaelrath1

מוות

אולי כבר תלך, ופשוט תסתלק? אולי כבר תבין – שאותך אנחנו לא אוהבים, ואותך פשוט לא רוצים. כי המוות הזה, ערמומי וממזרי, ומופיע ללא התראה,

קרא עוד »

כתיבת תגובה

האימייל לא יוצג באתר. שדות החובה מסומנים *