לִהְיוֹת עוֹלֶה

יום ירושלים,
37 שנה ליום העלייה שלנו לארץ.
אני רוצה להקדיש לאבא ואמא שלי את המילים הבאות. כי למרות שגוגל מפות כתב לי *לא מצאנו דרך להגיע לשם* אתם מצאתם את הדרך.
_________
*לִהְיוֹת עוֹלֶה*
לִהְיוֹת עוֹלֶה חָדָשׁ,
זֶה לֹא לְהַכִּיר עַד הַסּוֹף,
אֶת הַקּוֹדִים,
וְהַשָּׂפָה.
זֶה לִהְיוֹת בְּלִי תְּשׁוּבָה,
כְּשֶׁשּׁוֹאֲלִים אוֹתְךָ –
בְּאֵיזֶה שֵׁבֶט אַתָּה?
לִהְיוֹת עוֹלֶה חָדָשׁ,
זֶה לִגְדֹּל בְּלִי מִשְׁפָּחָה מֻרְחֶבֶת.
לִרְאוֹת אֶת סַבָּא וְסַבְתָּא,
פַּעַם בְּשָׁנָה,
וְעַל זֶה לוֹמַר תּוֹדָה.
זֶה לִגְדֹּל בְּלִי בְּנֵי דּוֹדִים,
כֵּן, כֵּן, גַּם בַּחַגִּים
זֶה לְהִתְבַּלְבֵּל בְּשֵׁם מִסְפָּר,
וּלְדַבֵּר עִם מִבְטָא,
וְלָדַעַת שֶׁמְּזַהִים אוֹתְךָ מֵרָחוֹק,
גַּם כְּשֶׁאַתָּה מְנַסֶּה לְהִתְעָרוֹת.
לִלְמֹד אֵיךְ כָּאן הַדְּבָרִים עוֹבְדִים,
וְלָדַעַת שֶׁיֵּשׁ עוֹד אֵינְסוֹף שִׁעוּרִים.
לִהְיוֹת עוֹלֶה,
מַצְרִיךְ אֵינְסוֹף הַתְמָדָה,
וּדְבֵקוּת בַּמַּטָּרָה.
לְהַאֲמִין בָּאֱמֶת שֶׁלְּךָ,
וְלָשֵׂאת שׁוּב וָשׁוּב תְּפִלָּה.
וּכְשֶׁאַתָּה עוֹלֶה מֵאֶרֶץ רְוָחָה,
זֶה לְוַתֵּר גַּם עַל קְהִלָּה וּמִשְׁפָּחָה,
תַּעֲסוּקָה וּפַרְנָסָה,
בַּיִת שֶׁאוֹהֲבִים,
חֲבֵרִים שֶׁמַּקִּיפִים,
וּתְחוּשָׁה שֶׁל חוֹף מִבְטָחִים.
זֶה לָלֶכֶת אֶל הַלֹּא נוֹדָע,
רַק כִּי יֵשׁ אֱמוּנָה.
לְהַחֲזִיק אֶת תִּקְוָה,
וּלְגַלּוֹת נְחִישׁוּת,
גַּם מוּל יְלָדִים מִתְלוֹנְנִים,
וְלֹא מְבִינִים.
לִהְיוֹת עוֹלֶה,
זֶה לָתֵת לַדּוֹר הַבָּא מַתָּנָה.
שֶׁל בַּיִת,
שָׂפָה,
יַצִּיבוּת וּתְקוּמָה,
וְעַל זֶה,
אֲנִי מַצְדִּיעָה,
וְאוֹמֶרֶת –
אַבָּא וְאִמָּא תּוֹדָה רַבָּה.
וַאֲנִי רוֹצָה לְבַקֵּשׁ,
שֶׁנַּעֲמֹד כֻּלָּנוּ וְנַצְדִּיעַ,
כִּי מַגִּיעַ לְכָל הָעוֹלִים,
בְּכָל הַדּוֹרוֹת,
מַמָּשׁ מִכָּל הָאֲרָצוֹת,
שֶׁנַּעֲמֹד וְנַצְדִּיעַ,
וְנִמְחָא כַּפַּיִם,
עוֹד וָעוֹד,
נִמְחָא וְלֹא נַעֲצֹר.
כִּי בְּמָה שֶׁהֵם עָשׂוּ,
הֵם הַרְבֵּה מְאֹד מָסְרוּ,
וְאֶת הָאָרֶץ הַזּוֹ בָּנוּ.
Uncategorized
yaelrath1

אשרי העם שככה לו

היום בבוקר אנחנו בכלל אמורים להיות בסעודת הודיה. שמחה גדולה של תינוקת מתוקה, שנולדה פגית ועכשיו כבר שמנמנה קטנה. במקום קיבלנו במתנה תמונה של אבא

קרא עוד »

כתיבת תגובה

האימייל לא יוצג באתר. שדות החובה מסומנים *