כשמתתיהו קרא – 'מִי לָה' אֵלַי!', יש לי תחושה שזה היה בביטחון, בטון כזה של אני יודע מה אני עושה, וברור שאתם איתי. כי אם

לפני כמה זמן קיבלתי הודעה ממשהי שאני מלווה בקליניקה. היא עוברת משבר בנישואין שלה והיא היתה מיואשת. היא שיתפה שנגמר לה הכוח והיא חושבת לקום

משלומך? שאלו אותה, ולא ידעה מה היא עונה. איך אפשר לענות לכזו שאלה, בכזו תקופה, רק במילה, ועוד תוך כדי תנועה. איך בקצרה, לתת תשובה,

רוֹצֶה כָּל כָּךְ לְהָרִים אֶת הַנַּיָּד, וְלִמְצֹא אֶת סוֹכֵן הַבִּטּוּחַ מֵעֵבֶר לַקַּו. לְבַקֵּשׁ שֶׁיַּעֲשֶׂה לָנוּ פּוֹלִיסָה מַקִּיפָה, מַמָּשׁ עַל כָּל צָרָה. שֶׁיִּהְיֶה כּוֹלֵל וּמַקִּיף, וְלֹא

רָצִיתִי כָּל כָּךְ לַעֲשׂוֹת, לְהִסְתַּעֵר, לָתֵת מֵעַצְמִי עוֹד וָעוֹד. רָצִיתִי, וְיָדַעְתִּי שֶׁאֲנִי יְכוֹלָה, וּלְהֵיטִיב רוֹצֶה. אֲבָל מָצָאתִי אֶת עַצְמִי עֲיֵפָה, עֲיֵפָה וּמַרְפָּה. הִתְגַּנְּבוּ לָהֶן מַחֲשָׁבוֹת,

כְּשֶׁהַיְתִי יַלְדָּה, כָּל שַׁבָּת בִּתְפִלָּה, שִׁנַּנּוּ אֶת אוֹתָם הַשֵּׁמוֹת, שֶׁרָצִינוּ בַּבַּיִת כָּל כָּךְ לִרְאוֹת. רוֹן ארָד, וחַיָּלֵי סוּלְטָן יַעֲקֹב – שֶׁנִּשְׁבּוּ בַּקְּרָב. כְּשֶׁהַיְתִי נַעֲרָה, הָיְתָה

בהלוויה של משה לייטר הי'ד, בין המילים שהחברה קדישא אמרו, קפצו לי המילים – 'צדיק אתה ה' וישר דרכך'. איך ששמעתי את המילים האלו, הרגשתי

פעם, בסוף אחד ההריונות, בשלב הזה שהלכתי כמו ברווז, (או יותר נכון – בקושי הלכתי והייתי דומה לברווז😉), אחד הילדים רץ לכביש. תוך אלפית שנייה,

עַל כָּל הַדְּמָעוֹת שֶׁבָּלַעְתְּ, כְּאִלּוּ הָיוּ רַק חֵלֶק מֵהַמָּרָק. עַל כָּל הַדְּמָעוֹת שֶׁנָּתַתָּ לָהֶם לִזְלֹג, וְאִפְשַׁרְתָּ לְעַצְמְךָ גַּם לִכְאֹב. עַל כָּל הַפְּעָמִים שֶׁקִּדַּשְׁתָּ וְהִבְדַּלְתָּ, וְהֵיטֵב