
להצדיע לאבא ואמא
יום ירושלים, 36 שנה ליום העלייה שלנו לארץ. אז לכבוד ל"ו שנים שלנו פה בארץ ישראל הקדושה, ביום הזה שאני מודה על הזכות לגדול ולחיות

יום ירושלים, 36 שנה ליום העלייה שלנו לארץ. אז לכבוד ל"ו שנים שלנו פה בארץ ישראל הקדושה, ביום הזה שאני מודה על הזכות לגדול ולחיות

לפני 14 שנה, הגיעו אלי זוג ליעוץ על הבת שלהם. אני זוכרת אותם טוב טוב, כי זה היה דחוף, ולמרות שהיתי מעט אחרי לידה, נפגשתי

תחשבו רגע על רבי עקיבא. אדם שרק בגיל ארבעים התחיל ללמוד קרוא וכתוב, ובמסירות עצומה בנה את עצמו. אדם שהלך ללמוד 12 שנה וחזר הביתה

הסיפור הזה קרה לי לפני הרבה שנים בגלגול אחר שלי, כשהייתי מורה, לפני שצללתי עמוק לתוך מה שאני עושה היום. יום אחד, תלמידה נתנה לי

כשהיא היתה ילדה, היא הכירה רק את המציאות שלה. היו דברים שאהבה, היו דברים מעצבנים שלא אהבה, אבל מה שהיה היה, ובפשטות היה נראה לה

יש איזה אשליה, בחינוך ילדים, (אבל ממש לא רק), שיש לנו שליטה על הילדים. הכי קל לראות את זה במפגש עם הורים צעירים. אני כל

'אני ממש מסודרת. אבל ממש. סדר זה סופר חשוב לי, ויש לי שיטות ארגון, וקופסאות לאחסון, ולכל דבר יש מקום'. 'ובפועל – הבית שלי בבלאגן

זה אף פעם לא זמן מוצלח לדבר על המוות, אבל אין יותר מתאים מיום הזיכרון לעסוק בנושא הזה. משתפת במכתב לבנות השרות בירוחם, אחרי הפיגוע

אולי כבר תלך, ופשוט תסתלק? אולי כבר תבין – שאותך אנחנו לא אוהבים, ואותך פשוט לא רוצים. כי המוות הזה, ערמומי וממזרי, ומופיע ללא התראה,

לכל אחד יש איזה מצרים, בו הוא שרוי. לכל אחד יש מקום בו הוא מרגיש עמוק עמוק, בתוך בוץ טובעני, כזה שדורש ותובעני. לכל אחד