פשוט אל תאמינו לאנשים
לאורך כל השנה, ממש כמעט כל יום, אני מוצאת את עצמי מנסה לפתח את השריר הזה – לא להאמין לאנשים. אני יודעת שזה נשמע כאילו
לאורך כל השנה, ממש כמעט כל יום, אני מוצאת את עצמי מנסה לפתח את השריר הזה – לא להאמין לאנשים. אני יודעת שזה נשמע כאילו
קרה לי השבוע נס. אין לי דרך אחרת להסביר את הענין, והנס הוא שיש לי (שלא מוכנה אפילו להוציא את ארגז התחפשות מהמחסן לפני ראש
מדגדג לי באצבעות, לכתוב כבר על פסח. אני אוהבת את ההכנות לפסח, את ההזדמנות לעבור על הבית, ולנקות את כל מה שהצטבר לו… או לפחות
הרבה פעמים יש לנו תחושה מייאשת שלא משנה כמה שאנחנו רוצות לעשות שינוי אין סיכוי שזה יצליח. באמת זה לא קל לעשות שינוי, אבל זה
אחרי שניערנו את האבק מעלינו, הגיע השעה להיפגש מחדש עם עצמנו. הרבה פעמים אנחנו שואלים את עצמנו – מי אני באמת? אני ההצלחות שלי? הכשלונות