אז מה מודל העבודה שלך?
"אז אנחנו בעצם עוברים פה תהליך זוגי, וגם אישי בו זמנית." אמר לי אחד האנשים בקליניקה השבוע, והמשיך- "תקשיבי, זה ממש מודל מענין, ואני רואה
"אז אנחנו בעצם עוברים פה תהליך זוגי, וגם אישי בו זמנית." אמר לי אחד האנשים בקליניקה השבוע, והמשיך- "תקשיבי, זה ממש מודל מענין, ואני רואה
יום ירושלים, 36 שנה ליום העלייה שלנו לארץ. אז לכבוד ל"ו שנים שלנו פה בארץ ישראל הקדושה, ביום הזה שאני מודה על הזכות לגדול ולחיות
כשהיא היתה ילדה, היא הכירה רק את המציאות שלה. היו דברים שאהבה, היו דברים מעצבנים שלא אהבה, אבל מה שהיה היה, ובפשטות היה נראה לה
יש איזה אשליה, בחינוך ילדים, (אבל ממש לא רק), שיש לנו שליטה על הילדים. הכי קל לראות את זה במפגש עם הורים צעירים. אני כל
'אני ממש מסודרת. אבל ממש. סדר זה סופר חשוב לי, ויש לי שיטות ארגון, וקופסאות לאחסון, ולכל דבר יש מקום'. 'ובפועל – הבית שלי בבלאגן
קשה להאמין כמה זבל היה לפנות, וכמה היה לסדר אחרי פורים. החג הזה, כמה קצר, ככה בלאגן, חבל שלא צילמתי את כל שקיות האשפה שיצאו
מדגדג לי באצבעות, לכתוב כבר על פסח. אני אוהבת את ההכנות לפסח, את ההזדמנות לעבור על הבית, ולנקות את כל מה שהצטבר לו… או לפחות
"אז אנחנו בעצם עוברים פה תהליך זוגי, וגם אישי בו זמנית." אמר לי אחד האנשים בקליניקה השבוע, והמשיך- "תקשיבי, זה ממש מודל מענין, ואני רואה
לכל אחד בעולם יש נקודת מבט יחודית, את הדרך המיוחדת שלו להתבונן על העולם. זה חלק ממה שמייחד כל אחד, ודרכו הוא מביא את הברכה
פגשתי אותה, עינייה נפולות, בלי כוח. מה יש יקרה? הכל תקוע, שוב נפילה. אני תקועה פה בלי תמיכה. באמת לא פשוט. רגע של משבר אילוצים