לפני הרבה שנים, כשעוד חינכתי באולפנא, תמיד התחמקתי כששאלו אותי – 'מאיזה עדה אני'. תמיד הייתי עונה – 'אני יהודיה'. לא סתם עניתי כך, כי

הרבה אנחנו מתאמצים בחינוך הילדים שלנו. אנחנו מלמדים, מסבירים, מראים… מתברר שאנחנו מחנכים אותם לא רק כשאנחנו מלמדים אותם מה נכון או לא נכון, ולא

רוצה לסכם – את הימים שעברו, לספר על הרבה תפוחי אדמה, שנקנו, קולפו ונאכלו. רוצה מילים פשוטות, מילים שמספרות, כאלה שעסוקות בשטויות. אבל הלב שלי

שאני אגיד או שהם יקשיבו?   הרבה אנחנו עסוקים ומתאמצים בחינוך הילדים שלנו. אנחנו מלמדים, מסבירים, מראים… אבל אנחנו מחנכים אותם לא רק כשאנחנו מלמדים

רציתי להבריק את כל החלונות, ושהכל יעמוד פלס בארונות. רציתי לשחרר מהבית את המיותר, ולהגיע ממש לכל דבר. רציתי, ואני עדין רוצה, אבל פסח בשבוע

אחרי שניערנו את האבק מעלינו, הגיע השעה להיפגש מחדש עם עצמנו. הרבה פעמים אנחנו שואלים את עצמנו – מי אני באמת? אני ההצלחות שלי? הכשלונות