זמן לנעלי בית

שימי נעלי בית,
ופשוט תהיי.
תבכי או תצרחי,
תכעסי וגם תתקוממי.
תשקטי,
תבהי,
תודי, תצחקי,
תתבלבלי,
פשוט פשוט תהיי.

אל תדפקי חשבון,
את פטורה מלעשות את הדבר הנכון.
אל תהיי ייצוגית,
ואת לא צריכה להיות חיובית.

אין כללים,
ובטח שלא חוקים,
כשדמיונות מתפוגגים,
וחלומות מתנפצים.

מה שמתאים,
זה מה שאיכשהו לך נעים,
מה שכדאי,
הוא מה שיפחית כאב אולי.

זה זמן לנשימות קטנות,
שאיכשהוא את הריאות ממלאות.
עוד יבואו נשימות עמוקות,
זריחות ושקיעות,
וגם שמחות.

את עוד תהיי שוב ייצוגית,
ומלאת עשייה ויצירתית,
ויפה וזקופה,
מקרינה ומעוררת השראה.

כי זאת את,
אצילית ומוארת,
מלאת חיים וזוהרת.

אבל עכשיו – תרשי לעצמך,
לא להפשיל שרוולים,
ולא להתעסק בדברים נצרכים.
תנסי פשוט לעבור את הימים,
כי הם לא פשוטים.


המילים הללו,
נכתבו באהבה,
לכבודה של אישה יקרה,
אחרי לידה שקטה.
אך מוקדשים ונכונים לכל אישה,
ברגעים בה הנפש מתקוממת,
ומשתוללת,
בעת שהמציאות מתנפצת.
כשהתקוות,
החלומות,
הכמיהות והדמיונות,
פתאום להם מתערערות ונגנזות.

כי לכל אחת יש רגעים,
קשים ומאתגרים.
והלוואי –
שהם יהיו מעטים,
הלוואי –
שהם בכלל לא יהיו קיימים.
ואם הם פה –
הלוואי שחוט של חסד אותם ילוו,
ואיתם יהיו –
חיבוק חם,
מעטפת,
ונעלי בית רכים וטובים.

Uncategorized
yaelrath1

באמת שרציתי

רציתי שהכל יעמוד במקום, גם בארון, וגם בסלון, וכמובן שיהיה פיקס בניקיון. רציתי שהכל יהיה מסודר, גם במחשבות, וגם בתחושות, ממש בכל הרגשות. רציתי שתהיה

קרא עוד »
Uncategorized
yaelrath1

למשפחותם. לבית אבותם

כשהייתי סטודנטית לתואר הראשון, למדתי תנ"ך ויעוץ חינוכי. באחד הקורסים, כשרצו להכין אותנו איך להכין שיעור בתנ"ך, בחרו כמה פרקים שעל פניו הכי משמעממים ומשמימים

קרא עוד »
Uncategorized
yaelrath1

חג הבוידם

לפני הרבה שנים, כשעוד חינכתי באולפנא, תמיד התחמקתי כששאלו אותי – 'מאיזה עדה אני'. תמיד הייתי עונה – 'אני יהודיה'. לא סתם עניתי כך, כי

קרא עוד »

תגובה אחת

כתיבת תגובה

האימייל לא יוצג באתר. שדות החובה מסומנים *