מי היתי אילו –
היתי מניחה בצד את כל החשבונות,
ומרשה היתי לעצמי פשוט להיות.

אילו –
לא חששתי מטעויות,
והיתי מורידה מעצמי דרישות.

מי היתי אילו –
ויתרתי על השאלה מה יגידו אחרים,
ולא היו בתוכי אינסוף דיונים.

אילו הרשיתי לעצמי –
פשוט להיות,
ולעשות,
ככה פשוט,
בלי חשבונות.
עם תעוזה,
שליחות,
ובטחון פנימיים.

חשבתי לעצמי,
אולי זה כדאי,
פשוט להניח לכל המחסומים,
ודי.

כי יש מין אשליה,
שבלי עשיה,
אני זהירה ולא טועה,
ואין פאדיחות או שטויות.
ויש בזה אמת,
אבל ההחמצה הכי גדולה,
היא אי העשייה.

לפעמים,
מתחשק לי להיות כמו נחשון,
כשהלב שלי אומר שזה נכון,
פשוט לקפוץ ראש למים,
ולצלול למעמקי העשייה,
ולהשאיר שם בגדה,
כל הרהור או תהייה.

לעשות את שלי,
ולהתפלל,
לקוות,
לקחת אויר,
ובעיקר –
להרפות.