עוברת הלאה או מגדילה ראש??

בשבת בבוקר פתחתי את תא שירותים של בית הכנסת. האוטומט שלי היה לסגור את הדלת, הכי מהר שיכולתי, ולעבור לתא אחר.
אבל שמעתי גם עוד קולות בראש –
את יודעת שעכשיו שבת בבוקר, ועוד יגיעו המווון אנשים, והמנקה לא תבוא באמצע השבת…
איכשהוא, כשעמדתי שם, נזכרתי בימים ההם בה למדתי באולפנא, איך ישבנו יום אחד על הדשא, בשיעור עם הרב בהר"ן.
'עשיתי ניסוי' הוא סיפר, 'הנחתי בכניסה לחדר האוכל כסא, ועמדתי בצד כשפתחו את הדלת לארוחה, לראות איך יגיבו הבנות.
זה היה מענין. היו בנות שהזיזו את הכסא, ודחפו אותו מפה לשם כדי לעבור, אחת אפילו טיפסה מעליו. ככה זה המשיך עד שהגיעה משהי שעצרה, הרימה את הכסא, והזיזה אותו, כך שלא יפריע לאף אחת.'
משם התגלגל לדבר איתנו על החשיבות לשים לב, ולא לחשוב רק על עצמנו, ולראות איך אנחנו מיטיבים לסביבה.
כשעמדתי שם בשירותים, ידעתי שאף אחד לא רואה, וגם אתם לא תדעו מה בחרתי לעשות😉. ידעתי גם, שעל מצבים כאלה בדיוק הוא דיבר. על היכולת לחשוב על אחרים, על היכולת להיטיב, ולא להתלות בכל מיני תירוצים, טובים ככל שיהיו. הוא דיבר על החשיבות של הדברים, גם כשאחרים לא רואים רואים ולא יודעים.
Uncategorized
yaelrath1

האם אפשר בכלל להשתנות? 

הרבה פעמים יש לנו תחושה מייאשת שלא משנה כמה שאנחנו רוצות לעשות שינוי אין סיכוי שזה יצליח. באמת זה לא קל לעשות שינוי, אבל זה

קרא עוד »
Uncategorized
yaelrath1

מְצַפִּים לִישׁוּעָה

הוּא כְּבָר לֹא אִתָּנוּ, לֹא בִּגְלַל הַמִּלְחָמָה, כֵּן בִּגְלַל הַמִּלְחָמָה, בְּוַדָּאוּת כִּי הָיְתָה מְצוּקָה. כַּמָּה כְּאֵב רָאִיתִי בַּהַלְוָיָה, בְּקוֹלָהּ שֶׁל הרַעְיָה. כַּמָּה קוֹרֵעַ לֵב, לִשְׁמֹעַ

קרא עוד »
Uncategorized
yaelrath1

רצוא ושוב

הגיע הזמן, כך לפחות חשבתי, שהם כבר סוף סוף יפגשו. הגיע הזמן, שהם – זה את זה יכירו. הם גרים באותו המקום, חולפים אחד על

קרא עוד »

כתיבת תגובה

האימייל לא יוצג באתר. שדות החובה מסומנים *