עוברת הלאה או מגדילה ראש??

בשבת בבוקר פתחתי את תא שירותים של בית הכנסת. האוטומט שלי היה לסגור את הדלת, הכי מהר שיכולתי, ולעבור לתא אחר.
אבל שמעתי גם עוד קולות בראש –
את יודעת שעכשיו שבת בבוקר, ועוד יגיעו המווון אנשים, והמנקה לא תבוא באמצע השבת…
איכשהוא, כשעמדתי שם, נזכרתי בימים ההם בה למדתי באולפנא, איך ישבנו יום אחד על הדשא, בשיעור עם הרב בהר"ן.
'עשיתי ניסוי' הוא סיפר, 'הנחתי בכניסה לחדר האוכל כסא, ועמדתי בצד כשפתחו את הדלת לארוחה, לראות איך יגיבו הבנות.
זה היה מענין. היו בנות שהזיזו את הכסא, ודחפו אותו מפה לשם כדי לעבור, אחת אפילו טיפסה מעליו. ככה זה המשיך עד שהגיעה משהי שעצרה, הרימה את הכסא, והזיזה אותו, כך שלא יפריע לאף אחת.'
משם התגלגל לדבר איתנו על החשיבות לשים לב, ולא לחשוב רק על עצמנו, ולראות איך אנחנו מיטיבים לסביבה.
כשעמדתי שם בשירותים, ידעתי שאף אחד לא רואה, וגם אתם לא תדעו מה בחרתי לעשות😉. ידעתי גם, שעל מצבים כאלה בדיוק הוא דיבר. על היכולת לחשוב על אחרים, על היכולת להיטיב, ולא להתלות בכל מיני תירוצים, טובים ככל שיהיו. הוא דיבר על החשיבות של הדברים, גם כשאחרים לא רואים רואים ולא יודעים.
Uncategorized
yaelrath1

מתכון מוצלח

מלחמה, צו שמונה, והוא ברצף והמון בצבא. את רק מחכה שהוא יצא, הוא רק מחכה להגיע לבית. ואז, סוף סוף הוא מגיע, ואתם כל כך

קרא עוד »
Uncategorized
yaelrath1

בקצוות

את הבוקר התחלתי עם כאב בשרירים, הבנתי שהגוף אומר לי כמה מילים. שגם אם החלטתי להיות חזקה, זו מציאות קשה וכאובה, שיוצרת בתוכי המון טלטלה.

קרא עוד »
Uncategorized
yaelrath1

רצוא ושוב

הגיע הזמן, כך לפחות חשבתי, שהם כבר סוף סוף יפגשו. הגיע הזמן, שהם – זה את זה יכירו. הם גרים באותו המקום, חולפים אחד על

קרא עוד »

כתיבת תגובה

האימייל לא יוצג באתר. שדות החובה מסומנים *