רציתי להבריק את כל החלונות,
ושהכל יעמוד פלס בארונות.
רציתי לשחרר מהבית את המיותר,
ולהגיע ממש לכל דבר.
רציתי,
ואני עדין רוצה,
אבל פסח בשבוע הבא.
אפשר לומר שזה הזמן לוותר,
אבל נכון יותר –
שזה הזמן לבחור.
לבחור מה חשוב לי באמת,
וללכת עם זה בפשטות.
אם חשוב לי להגיע לכל פינה,
אז שווה לוותר על שינה.
מבחינה רוחנית לעשות הכנה,
זה קצת פחות אקונומיקה.
אם חשוב לי שיהיה נעים עם הילדים,
אז כדאי שאחשוב איך נשארת שפוייה,
ולא להיות מכשפה מפחידה.
ואם אני רוצה להספיק ולא לוותר על אף מטלה,
זה אפשרי,
ולגמרי זכותי,
אבל זה אומר שבזירה אחרת,
אני כן מוותרת.
זה הזמן לבחור מה חשוב לנו באמת,
וללכת עם זה,
ולדעת,
להפנות את המבט אל מה שבחרנו עליו לא לוותר,
ולשמוח בו,
ובמחירים שלו,
ולהסיט מבט,
ולא להתייסר,
או לפחות להשתדל רק רק מעט,
על מה שנוותר

Uncategorized
פשוט אל תאמינו לאנשים
לאורך כל השנה, ממש כמעט כל יום, אני מוצאת את עצמי מנסה לפתח את השריר הזה – לא להאמין לאנשים. אני יודעת שזה נשמע כאילו