מוות

אולי כבר תלך,
ופשוט תסתלק?
אולי כבר תבין –
שאותך אנחנו לא אוהבים,
ואותך פשוט לא רוצים.
כי המוות הזה,
ערמומי וממזרי,
ומופיע ללא התראה,
ומגיע ללא הזמנה.
עומדים בפה פעור,
מביטים ולא מאמינים,
וכאב חד פולח,
אותנו מבפנים.
זה אף פעם לא זמן טוב,
לדבר על המוות,
ובטח לא זמן מתאים,
למפגש פנים מול פנים.
אנחנו מעדיפים לחשוב,
שנהיה פה לתמיד.
שאנחנו נהיה אלה שננצח אותו,
ויקירינו ישכילו לחמוק ממנו.
אבל,
הוא מגיע,
ומופיע,
ככה פתאום.
הוא דופק לו בדלת,
עם צוות שבא להודיע.
הוא קורה בדרכים,
תוך כדי נסיעה בכבישים.
הוא קורה בעריסה,
של תינוקת שזה עתה נולדה.
הוא קורה אחרי מחלה ממושכת,
וכשזוכים –
הוא קורה בשיבה טובה.
אבל תמיד,
תמיד זה קורה,
תמיד הוא מופיע,
לא קרוי,
ולא רצוי.
תמיד מוקדם מידי,
תמיד כואב מידי.
ואנחנו,
אנחנו נותרים,
נותרים פה חסרים.
עם תוכנית שנגנזה,
ומיטה יתומה.
עם משפט שלא אמרנו,
וכאב שפולח את ליבנו.
זה מוקדם מידי,
אני זועקת מול שמים.
כל כך הרבה חללים,
נקטפו לפני זמנם.
לפני.
כן, לפני.
לפני כל כך הרבה.
לפני חתונה,
ולפני לידה.
לפני סיום התואר,
ולפני טיול שורשים.
ולפני שהיינו מוכנים,
ולפני שההגיון מסתדר,
ולפני,
פשוט לפני.
נותרנו,
ככה,
מול המוות הנורא.
ניסינו לעצום עיניים,
ניסינו לכעוס ולהתקומם,
ניסינו,
באמת שניסינו,
חשבנו שהדמעות שלנו,
אותך ישטפו,
ואותך יעלימו.
אבל אנחנו לא יכולים לך,
אתה חזק מאיתנו.
ואתה מופיע,
ועוד תופיע.
אירוני ולא מסתדר,
אבל אתה חלק מהעולם הזה,
העולם החי והפועם הזה.
מוות.
הבנו.
אין איך לחמוק מזה.
האם אפשר רק לבקש –
בשיבה טובה.
אפשר רק לבקש –
עם בריאות ומשפחה,
אחרי הרבה עשייה.
עם נכדים ונינים,
וסיפוק של הרבה שנים?
אפשר לבקש,
בצלילות,
באהבה,
בחן,
בחסד
וברחמים?
אפשר לבקש –
שתפסיק ככה לקטוף צעירים?
שתבין שזה כבר לא מתאים!
זה אף פעם לא זמן טוב,
לדבר על מוות.
זה אף פעם לא משהו שאנחנו רוצים בו לגעת,
או רוצים אותו לפגוש.
*בחודשים האחרונים, כתבתי 2 דברים על מוות, לאנשים שחוו אובדן.*
זה אף פעם לא תזמון טוב,
אבל נראה לי שאין תזמון יותר מתאים מיום הזיכרון.
חולקת איתכם מכתב שכתבתי לבנות השרות הלאומי בירוחם, אחרי הרצח של מאיה די הי"ד, וכמה מילים שכתבתי לחברה לילדים קטנים, שחמיה נפטר.
בתפילה,
שאם יהיה למישהו צורך מתישהוא, מילים אלו יביאו תועלת למשהו.
והלוואי שנדע רק שמחות,
ושה' יתן כוחות לכל המשפחות השכולות, שבשבילם, כל השנה זה יום הזיכרון.
יהי זכרם ברוך,
והחי,
והחי יתן אל ליבו.
יום הזיכרון תשפ"ג
קרדיט לתמונה
https://www.freepik.com/free-photo/burning-candles_949068.htm#query=Memorial%20candle&position=4&from_view=search&track=robertav1_2_sidr
Uncategorized
yaelrath1

מכתב לחברות של מאיה די

זה אף פעם לא זמן מוצלח לדבר על המוות, אבל אין יותר מתאים מיום הזיכרון לעסוק בנושא הזה. משתפת במכתב לבנות השרות בירוחם, אחרי הפיגוע

קרא עוד »

כתיבת תגובה

האימייל לא יוצג באתר. שדות החובה מסומנים *