לפספס מדרגה

לפעמים,
כל מה שצריך,
זה לפספס מדרגה,
כדי לעשות עצירה.
לפעמים כל מה שצריך,
זו נפילה קלה,
כדי לתת לדמעה,
את אפשרות ליציאה.
לפעמים,
מרוב משימות וריצות,
אנחנו שוכחות להיות.
כי יש שבת להכין,
והרבה מאד כלים.
כי קבעתי פגישה,
וצריכה ללמוד לתפעל תוכנה.
וחייבת להוציא קישור,
וגם עמלה על יצירת חיבור.
לפעמים,
מרב ריצות,
ומרוב משימות,
אין לנו פנאי פשוט להיות.
להרגיש את תחושות הלב,
ולחוש את הכאב.
לנכוח שם בפשטות,
גם אם מה שפוגשת,
נותן לך תחושה מאתגרת.
לפעמים,
כשאת מוצאת את עצמך,
סתם ברגע של שטות,
על הרצפה פשוט,
תדעי שזה לא רק כואב,
אלא גם הזדמנות.
בתוך כל הטרפת של משימות החיים,
הלוואי שנזכור את הדברים החשובים.
Uncategorized
yaelrath1

מכתב לחברות של מאיה די

זה אף פעם לא זמן מוצלח לדבר על המוות, אבל אין יותר מתאים מיום הזיכרון לעסוק בנושא הזה. משתפת במכתב לבנות השרות בירוחם, אחרי הפיגוע

קרא עוד »
Uncategorized
yaelrath1

סבתא שלי ניצולת שואה

עדינה, אצילית, בשלנית מעולה, וניצולת שואה. בתנועות עדינות, וחרוצות, עשתה את מלאכתה, שעה אחרי שעה. ממעט יצרה שפע, בלי להתלונן, בהכנעה היתה, מול מה שקיבלה.

קרא עוד »
Uncategorized
yaelrath1

מכוחה של אלמנה

כבר שבוע וחצי אני כותבת, כותבת ולא שולחת. יודעת על מה אני רוצה לכתוב, ולא מרגישה שאני מדייקת. לא רוצה להחליש, אבל רוצה להיות כנה

קרא עוד »

כתיבת תגובה

האימייל לא יוצג באתר. שדות החובה מסומנים *