למשפחותם. לבית אבותם

כשהייתי סטודנטית לתואר הראשון, למדתי תנ"ך ויעוץ חינוכי.

באחד הקורסים, כשרצו להכין אותנו איך להכין שיעור בתנ"ך, בחרו כמה פרקים שעל פניו הכי משמעממים ומשמימים (אם מותר להגיד דבר כזה על התורה הקדושה) כדי להראות לנו שאת הכל אפשר ללמד, ומהכל אפשר להפיק משמעות.

השבת בקריאת התורה, נתח גדול מהפרשה, היה יכול גם להבחר לקורס הזה.

על פניו,
פסוקים טכניים.
רשימה של שמות,
מנין של בני ישראל.

ובפסוקים האלו,
שמעתי שוב ושוב ושוב את המילים –
למשפחותם,
למשפחותם,
למשפחותם,

שוב ושוב את המילה –
משפחת,
משפחת,
משפחת.

במבט ראשון –
לא מענין.
במבט מעמיק –
בכזו גאונות,
בכזו פשטות,
בלי לבלבל אותנו עם עוד מסרים מסביב, בלי שנוכל לברוח ולהסיט את עצמנו מהעיקר.

התורה פשוט אומרת לנו –
בצורה שלא משתמעת לשני פנים: משפחה.

משפחה – הכל מתחיל והכל נגמר שם.
משפחה – זה הסיפור.
משפחה – זה לב הענין.
משפחה – זה הזהות, זה הבסיס, זה המקור.
משפחה – משם יוצאים אל העולם, ולשם שבים.

וככה כל פעם שבעל הקורא קרא עוד כמה פסוקים, הרגשתי שהתורה מזכירה לי, מחנכת אותי, ומוודא לאפס אותי ולומר לי – משפחה זה הסיפור.

תהיי שם,
תשקיעי שם,
תשמרי על זה,
תבני ותחזקי את זה.

למשפחותם. לבית אבותם.
זה כל הסיפור.

Uncategorized
yaelrath1

רצוא ושוב

הגיע הזמן, כך לפחות חשבתי, שהם כבר סוף סוף יפגשו. הגיע הזמן, שהם – זה את זה יכירו. הם גרים באותו המקום, חולפים אחד על

קרא עוד »
Uncategorized
yaelrath1

לבחור את ההוויה שלי

לפני הרבה שנים, התיישבנו לליל הסדר, והתמלאתי בבאסה. תחושת אכזבה מילאה אותי. שוב לא עברתי על ההגדה ואני נוחתת לתוך החג הזה, שאמור להיות מרומם

קרא עוד »
Uncategorized
yaelrath1

פרקי מלחמה

פעם, בסוף אחד ההריונות, בשלב הזה שהלכתי כמו ברווז, (או יותר נכון – בקושי הלכתי והייתי דומה לברווז😉), אחד הילדים רץ לכביש. תוך אלפית שנייה,

קרא עוד »

כתיבת תגובה

האימייל לא יוצג באתר. שדות החובה מסומנים *