יש שבר.
יש שבר גדול ונורא, והטלטלה גדולה. זה מסעיר ונורא, ואין מילים לגמד את הכאב, (וגם אם היו לא היתי רוצה שנשתמש בהם).
אחת השאלות שמרחפות באויר היא – *איזו משמעות יש ויהיו לאירועים הללו עלינו בהווה ובעתיד?*
רק מי שיש לו יכולות נבואיות, יכול לענות על השאלה המצוינת הזו, ולומר לנו איך נהיה בעוד חודש, בעוד שנה ובעוד עשור.
כיוון שהתשובה לשאלה הזו כרגע פתוחה, אני רוצה לדבר על כוח הריפוי שקיים בעולם, ומה אנחנו יכולים לעשות כדי ליצור תנאים אופטימליים לריפוי הזה.
בטבע יש יכולת ריפוי. כשנשברים יד או רגל, או יש חתך, אנחנו מחטאים את הפצע או מקבעים את העצמות ונותנים לטבע לעשות את שלו.
זה מדהים כל פעם מחדש, כמה יכולת ריפוי, שיקום וצמיחה יש, וכמה יכולת יש לגוף לתקן נזק שקרה.
*יכולת הריפוי הזו נמצאת גם בנפש שלנו פנימה.* כמו שהנפש שלנו יודעת לכאוב, הנפש שלנו יודעת להתגבר ויודעת להחלים, והיכולת הזו מוטמעת בכולנו. לפעמים זה קורה מעצמו, ולפעמים צריך לעזור לזה להתחולל.
*ומה אנחנו יכולים לעשות בעת הזו כדי להזמין את הריפוי הטבעי הזה?*
לפני הכל, חשוב שנדע שרובנו נעבור את האירועים בשלום. רובנו הגדול, יחלים בטבעיות. זה לא אומר שלא נכאב, זה לא אומר שלא נבכה, אבל זה אומר שנהיה בסדר.
לכן חשוב כל כך לא לחרוץ גורלות. לא לחלק אבחונים מהירים חסרי אחריות ולא מקצועיים, ולא להחליט כבר עכשיו שאנחנו פגועים, שרוטים וחסרי תקנה.
*לדעת שמה שיהיה בעתיד פתוח. פתוח לגמרי.* ולפתוח את הידיים, לפתוח הכי גדול שרק אפשר ולהזמין את הריפוי. להזמין את עצמנו להתחזק, לפתוח בתוכינו פתח לתודעה שאנחנו הולכים להחלים, שהשבר יתאחה, ונצמח, נגדל ונעבור את כל מה שצריך יחד בעוצמה ובגבורה.
*זו המתנה הכי גדולה שאנחנו יכולים לתת לעצמנו ולילדים שלנו. הבהירות הזו, שיש כוח ריפוי ויש כוח החלמה, והיא גם יודעת לפעול מעצמה, ותפקידנו לא להפריע לה ולא לשבש אותה. זה המסר הכי חזק בעיני שכולנו צריכים עכשיו לפגוש.*
וזה אומר שתפקידינו בעת הזו ליצור תנאים להחלמה. כמו שרופא שם גבס על עצמות שבורות, ומקבע אותם במיקומים נכונים, כדי שההחלמה תהיה טובה. גם אנחנו צריכים לעשות מאמץ ליצור לעצמנו תנאים להחלמה, ולפתח את האמון בכוח הטבעי של הריפוי.
לפעמים כל מה שצריך לעשות זה לא להפריע ורוב רובינו נעבור את אתגרי התקופה הזו לשלום.
ואם צריך עזרה בקיבוע, אם צריך עזרה לחולל את התהליך, ברוך ה', בשביל זה יש מי שיכול ויודע לעזור, ואנחנו צריכים להושיט את היד, לחפש ולבקש, עד שנמצא מזור, עד שהריפוי יגיע.
(בימים האחרונים, למרות שאני מנסה מאד לא לצרוך חדשות ולקרוא דברים מחזקים, הרבה רצים לקבוע מה יהיה איתנו ועם כל המדינה, ולתת לזה שמות ונבואות זעם קשות ולחרוץ גורלות.. אפילו ראיתי קריקטורה בה מחפשים מפיסוכולוג ל9 מיליון איש, ממש למדינה שלימה, בואו לא נלך לשם. בואו לא נאמין לנבואות הזעם, בואו נפתח את הידיים למתנת הריפוי).
בוא נבקש מרבונו של עולם, שבתוך כל המאורעות שאנחנו לא מבינים, נזכה לחן, חסד ורחמים, וריפוי לתהומות הכאב והחסרון.
