ספרינט, מרתון או טיפוס הרים??

עוד רגע נחתום שבועיים,
במציאות החדשה, ההזויה והמורכבת בה אנחנו נמצאים.
עוד רגע שבועיים, בה הלסת נשמטת, בהתפעלות והתרגשות, כל פעם מחדש, מטוב הלב והעזרה שיש בעם המדהים שלנו.
עוד רגע,
רבות מאיתנו נקבל כבר תעודת הצטיינות, על המיומנות שפיתחנו איך בולעים דמעות שעולות (כי לא בכל מקום זה מתאים, וגם כמה אמא יכולה לענות שוב לשאלה – 'אמא את שוב בוכה?').
שבועיים בהם לפעמים מרגישים מלאי כוחות, ולפעמים מרוקנים ועייפים, שבועיים בהם לא תמיד מזהים גם מתי קורים המעברים.
ובשבועים הללו,
רבים מאיתנו הבנו, שאנחנו לא בספרינט, כי ניסינו לרוץ הכי מהר שרק אפשר, וגילינו, שהמקצה ארוך, וצריך נשימה.
אחרי כמה ימים, חשבנו שאולי אנחנו בעצם במרתון, כי במרתון צריך לכלכל את הכוחות, לא לתת את כל הכוח בהתחלה, ולשתות ולשמר כוחות תוך כדי תנועה.
אבל זה לא מרתון, כי במרתון המרחק קבוע, ומראש ידוע, ואנחנו עכשיו במסע, ואין לנו מושג לגבי אורכה. היא עשויה להיות קצרה, וגם ממש ארוכה, וזה פשוט נתון לא ידוע.
מתברר,
שאנחנו קצת כמו מטפסי הרים. ונמצאים במסע, בו צריך אורך רוח. לפעמים נמצאים בעלייה, ולפעמים בירידה. צריך לעשות תחנות עצירה, וגם לווסת את רמת החמצן מידי פעם.
ובטיפוס הזה במעלה ההר, מזיעים, ולפעמים מרגישים מיואשים. לפעמים חושבים שעוד רגע מגיעים, ולפעמים נדמה שרק נסוגים.
ובמסע הזה,
במעלה ההר,
צריך ללמוד לקחת אויר.
צריך ללמוד לעצור,
צריך לעצמנו ליצור גבולות,
לשמר כוחות.
לפעמים פשוט לבכות,
ולפעמים לעצור ולהתמלא בכוחות.
והיתי רוצה לשאול כל אחת ואחת – מה היא עשתה כבר למען עצמה ומה עוד יכולה לעשות כדי להתמלא בכוחות, ואת עצמה לפנק?
'אם אין אני לי מי לי',
אל תחכי שמישהו יעשה במקומך את העבודה. תמצאי משהו. משהו שלך מתאים ולך יעשה טוב, ואל תתקמצני.
תקני לך פרחים לשבת,
או תפני לך שעה לקרוא.
אולי מקלחת מפנקת, מישהו שישמור על הילדים ואת תשני שנ'צ…
קפה עם חברה, או מסאג', או להזמין לך בגד חדש באונליין (אבל לא משיין! ככה הבנות שלי עדכנו).
אבל תעשי לך שיהיה לך טוב, שתנוחי, כי אנחנו צריכות כוחות.
*וכשאני לעצמי – מה אני??*
זה לא אגואיסטי, זה לא רק לעצמי. כשאנחנו עם כוחות, אנחנו לכל העולם מיטיבות. לבעל ולילדים, לשכנה ולהורים. כי כולנו קשורים, והחוסן של כולנו, אחד מהשני מושפעים. ככל שנהיה יותר עם חמצן, זה ישפיע ויהיה יותר טוב לכולם.
מזמינה כאן לרשום בתגובות –
וככה ליצור בנקשל רעיונות..
מה עשית למען עצמך? | מה את מתכננת לתת לעצמך?
מגיע לך,
את ראויה,
גם אם זה זמן מלחמה,
ואולי דווקא בגלל זה.
כי הגיעה השעה,
לדאוג לך רגע להפוגה.
Uncategorized
yaelrath1

רק תגידי שאת רוצה

קרה לי השבוע נס. אין לי דרך אחרת להסביר את הענין, והנס הוא שיש לי (שלא מוכנה אפילו להוציא את ארגז התחפשות מהמחסן לפני ראש

קרא עוד »
Uncategorized
yaelrath1

מה קשה לך עכשיו?

מה קשה עכשיו?? מה זו השאלה ההזויה הזו??? מלחמה!! המפגשים בקליניקה תמיד מתחילים עם הניסיון (שלי – שלנו) לברר מה בעצם הבעיה או הקושי שהביא

קרא עוד »
Uncategorized
yaelrath1

למשפחותם. לבית אבותם

כשהייתי סטודנטית לתואר הראשון, למדתי תנ"ך ויעוץ חינוכי. באחד הקורסים, כשרצו להכין אותנו איך להכין שיעור בתנ"ך, בחרו כמה פרקים שעל פניו הכי משמעממים ומשמימים

קרא עוד »

כתיבת תגובה

האימייל לא יוצג באתר. שדות החובה מסומנים *