'יעשה את שלו ולא אכפת לו'

'אני כל כך רוצה שתהיה אווירה נעימה בבית', היא אמרה. 'תמיד זה חשוב, אבל הפעם – זה חשוב הרבה יותר, כי אין את הזמן של הנסיעה להתאושש מהעצבים, הצעקות והמתח. הצילו! איך – אני – עושה – את – זה?'

כשהיא שאלה אותי את השאלה הזו, הזיכרון שלי חזר הרבה שנים אחורה.

היתה תקופה שכל יום היה בו טקס קבוע עם אחד הילדים. אני הייתי קמה נחושה בבוקר ואומרת לעצמי – היום יהיה נעים בבית וכמו בדו קרב, היא היתה קמה ואומרת לעצמה – היום אני אוציא את אמא מדעתה.

ואיך אני יודעת? כי היא עשתה ה-כ-ל כדי לעצבן אותי, ונחשו מה? כן, כן, צדקתם! היתי מתעצבנת. כל ההחלטות שלי על רוגע ונעימות התנדפו להם כלא היו.

אחרי שהטקס הזה חזר על עצמו יותר מידי פעמים, התייעצתי עם אהובה. מה אני יכולה לעשות כדי שיהיה נעים בבית?? אני פשוט לא מצליחה!

בחכמתה, היא עזרה לי להבין שאני לא שחקנית יחידה במגרש ובבית יש עוד אנשים, ואדם אחד לא יכול לייצר לבד אוירה נעימה, כי גם אם הוא יעשה ה-כ-ל אם השני ירצה שלא תהיה אוירה נעימה, לא תהיה אוירה נעימה.

איכשהוא, הבנתי שלקחתי אחריות על משהו שאין לי שליטה עליו, ושזה לא שלי, ולא בכוחי ליייצר את האווירה הטובה שאני רוצה לבד.

זה עזר לי להרפות מלנסות לשלוט במה שלא בידי. אני רוצה אוירה טובה, אני עושה את שלי, את מה שבכוחי. זה תפקידי. נקודה.

מה שלא שלי, פשוט לא שייך לי. במקום לקום בבוקר ולהגיד יהיה – פה – נעים! התחלתי להגיד לעצמי: 'אני רוצה אוירה נעימה, ואשתדל לעשות את חלקי בענין. גם לכם יש חלק, ואני לא יכולה לעשות את החלק שלכם במקומכם'.

כששיניתי את הדיבור הפנימי שלי, פתאום היה לי הרבה יותר חמצן. לי – נהיה – הרבה – יותר – נעים.

ומה קרה בבית?
באמת משהו במאבק הזה ביני לבינה נרגע. היא לא היתה צריכה להוכיח לי שהיא זאת שמנהלת את האווירה בבית (ואולי כמו בובת מריונטה😉), אני פשוט הנחתי את האמת הפשוטה במרחב – כולנו יוצרים ביחד את האווירה בבית.

זה מדהים איך הילדים שלנו קולטים את השדרים שלנו, וכשאנחנו לא עסוקים בלעשות את העבודה שלהם, הם מתגייסים לעשות את חלקם.

וגם כשלא נעים, למדתי לזהות, מתי זה שלי, ומתי זה שלהם. אני חושבת שהעקרון הזה נכון, לא רק בחינוך ילדים, אלא מאד אקטואלי בהרבה הקשרים היום.


רבי נחמן אומר את זה במספר מילים פשוטות – יעשה את שלו ולא אכפת לו.

אדם צריך להחזיק בתוכו 2 תנועות נפש, בו זמנית ובמקביל.

תנועת יעשה – אני פועל ומשתדל לעשות את שלי. את ה100% שלי.

מהי תנועת לא אכפת לו? ברור שאכפת לי מה קורה בבית שלי! איך לא יהיה לי אכפת??

הכוונה היא לא שלא אכפת, אלא שאני מרפה משליטה, מניח למה שלא שלי, ולא בידי. כי אני ולא רק שאר האמהות בעולם, אלא כלל האנשים לא מנהלים פה את העולם, אלא רק את החלקים שלנו.

Uncategorized
yaelrath1

לא מצטלם יפה

כמה פעמים רציתי להצדיע, לכל כך הרבה דמויות נסתרות, שאף אחד להם לא מוחא כפיים, והם כלל אינם נראים. כי על החילים בחזית, אנחנו כל

קרא עוד »
Uncategorized
yaelrath1

מתכון מוצלח

מלחמה, צו שמונה, והוא ברצף והמון בצבא. את רק מחכה שהוא יצא, הוא רק מחכה להגיע לבית. ואז, סוף סוף הוא מגיע, ואתם כל כך

קרא עוד »
Uncategorized
yaelrath1

ספרינט, מרתון או טיפוס הרים??

עוד רגע נחתום שבועיים, במציאות החדשה, ההזויה והמורכבת בה אנחנו נמצאים. עוד רגע שבועיים, בה הלסת נשמטת, בהתפעלות והתרגשות, כל פעם מחדש, מטוב הלב והעזרה

קרא עוד »

כתיבת תגובה

האימייל לא יוצג באתר. שדות החובה מסומנים *