תִּכְתְּבִי אוֹתָךְ,
תִּכְתְּבִי אֶת הַשְּׁלִיחוּת שֶׁלָּךְ,
תָּבִיאִי אֶת הָאוֹר שֶׁבְּךָ.
תִּכְתְּבִי,
גַּם כְּשֶׁחָשׁוּךְ,
וְגַם כְּשֶׁנִּרְאָה שֶׁמִּתְרַחֵק,
פָּשׁוּט תִּכְתְּבִי.
תִּכְתְּבִי חֲלוֹמוֹת,
תִּרְשְׁמִי אַכְזָבוֹת,
תִּפְגְּשִׁי אֶת הַתְּחוּשׁוֹת,
וּפָשׁוּט תִּנְשְׁמִי,
לְכָל הַפָּחוֹת תִּשְׁתַּדְּלִי.
תִּכְתְּבִי אֶת הַסִּפּוּר,
וְתִזְכְּרִי שֶׁאַתְּ וְרַק אַתְּ,
מִמֵּילָא כּוֹתֶבֶת אוֹתוֹ.
הוּא שֶׁלְּךָ,
וְרַק שֶׁלָּךְ..
הָעִיצּוּב הוּא בְּיָדֶיךָ,
קַוֵּי הַמִּתְאָר לֹא תָּמִיד בִּבְחִירָתְךָ,
אֲבָל הַתֹּכֶן שֶׁאַתְּ יוֹצֶקֶת,
נוֹצַר בְּעֶשֶׂר אֶצְבְּעוֹתֶיךָ.
תִּכְתְּבִי לָךְ בְּעֵט,
בְּעִפָּרוֹן אוֹ בְּכָל מָה שֶׁזָּמִין.
תַּנִּיחִי לָךְ לְיַד –
טִיפֵּקְס וּמָחַק.
תַּרְשִׁי לְעַצְמֵךְ גַּם לְנַסֵּחַ מֵחָדָשׁ,
וּלְחַדֵּד אֶת הָעִפָּרוֹן,
כְּדֵי שֶׁתּוּכְלִי לְהַתְחִיל שׁוּב.
תִּכְתְּבִי,
פָּשׁוּט תִּכְתְּבִי.
בַּסּוֹף –
אַתְּ תִּרְאִי.
הַסִּפּוּר שֶׁלְּךָ יִקְרֹם עוֹר וְגִידִים,
וְהוּא יִהְיֶה מְיֻחָד וְיִחוּדִי,
הוּא יִהְיֶה שֶׁלְּךָ.
יִהְיוּ פְּרָקִים בָּהֶם תִּתְגָּאִי,
וַאֲחֵרִים שֶׁמִּלִּבְּךָ תִּמְחֲקִי,
אוֹ לְפָחוֹת תְּנַסִּי.
בְּחֵלֶק תִּשְׂמְחִי,
וּבְחֵלֶק תְּעַצְּבִי,
אַךְ הֶחָשׁוּב מִכֻּלָּם,
שֶׁתָּמִיד תֵּדְעִי,
שֶׁיָּדֶיךָ אָחֲזוּ בִּכְלֵי הַכְּתִיבָה,
וְאַתְּ,
בְּמוֹ יָדֶיךָ,
בְּמוֹ עַצְמְךָ,
כָּתַבְתָּ אֶת כָּל הַשּׁוּרוֹת.
…
רֹאשׁ חֹדֶשׁ שְׁבָט,
קַר כָּזֶה בַּחוּץ,
הַיָּמִים קְצָרִים,
וּמַחֲשִׁיךְ מֻקְדָּם.
הָעֵצִים עֲרוּמִים מִכָּל עָלָה,
אֵין פֵּרוֹת,
גַּם לֹא בְּדִמְיוֹנוֹת.
גַּם אֲנַחְנוּ קְצָת (אוֹ הַרְבֵּה) שָׁם,
בְּעִצּוּמוֹ שֶׁל הַחֹרֶף.
בְּיָמִים שֶׁל הִתְכַּנְּסוּת,
יְמֵי הִתְקַדְּרוּת.
בִּימֵי מִלְחָמָה,
יְמֵי זְעָקָה וּתְפִלָּה,
וְלֹא מְעַט שְׁתִיקָה.
אֲבָל חֹדֶשׁ שְׁבָט,
וּבְתוֹכֵנוּ יֵשׁ שָׂרָף.
בְּתַוָּכֵנוּ יֵשׁ בְּעֵרָה,
וְהִיא כְּמֵהָה לִפְרֹץ,
הִיא חוֹלֶמֶת לְהַרְאוֹת.
שֶׁיַּעֲלֶה,
שֶׁיַּעֲלֶה כְּבָר הַשָּׂרָף,
וְיָבִיא אֶת הַפְּרִיחָה,
הַיָּשָׁר מִמַּעֲמַקֵּי הָאֲדָמָה.
