הייתי בטוחה שאנחנו מוכנים פיקס לתחפושות, עד שגיליתי שהקשת של החד קרן, שהיתה בבית כבר חודש, פשוט – איננה.
איפה שלא חיפשנו, היא לא היתה, והיתה לי צביטה בלב, כי כל כך רציתי שזה יהיה כמו שרציתי, שיהיה מוכן, ויפה, כמו שהם ביקשו, וכן מודה – כמו שתכננו.
אבל גם אחרי שהיא הלכה כבר לגן בתור מלכה, אני נשארתי עם מחשבות על החד קרן, וכמה מבאס שהכתר של המלכה לא מתאים בצבעים לשמלה, ומה יחשבו הגננות, ואיך שלמרות ששמרתי על פסון, השטות תפסה אותי. באמת שטות.
החוויה הזו אתמול, חיברה אותי לנתיבות שלום על פורים, וכמה חג הפורים הוא גדול ומסוגל, וכמה עוצמה יש ביום הזה, *ואיך דווקא בזמנים גדולים, ודווקא בגלל גודל היום הזה, מגיע יצר הרע לבלבל אותנו, ולהסיט את המבט שלנו לשטויות, כדי שלא נתעסק בעיקר.*
כמה מרגש לקרוא בנתיבות שלום ולהבין איך ישועה יכולה לבוא גם מעומק היאוש, גם כשהכל אבוד, גם כשהכל שכתוב וחתום וכאילו אין תקווה.
כי פורים הוא חג לא רק של אמונה אלא גם של ישועה. של ידיעה שגם אם נראה שהכל אבוד צריך לזעוק זעקה גדולה! כי הזעקה היא חוסר הסכמה שלנו להשלים עם המציאות הלא מתוקנת הזו.
'וכל הפושט ידו, נותנים לו'.
ככה זה בפורים. ה' פשוט נותן, בלי לדקדק.
זה חג של – 'מה שאלתך וינתן לך?' חג שצריך לדעת בו לבקש. הנתיבות שלום מזהיר – 'שצריך להזהר לא לבקש שטויות', כמו במשל על בן המלך שהורחק מאביו, וכשנשאל מה הוא רוצה מאביו ענה שהנעליים שלו נקרעו, ואם אפשר חדשים. כמה עצוב לבקש נעליים, במקום לבקש שאביו ישיב אותו אליו ויזכה לכל הטוב שבעולם.
כנראה מה שהיצר הרע רוצה הוא שנתבלבל. שנהיה עסוקים כל כך בשטויות, ונפספס את גודל השעה.
___
מניחה כאן פיוט מיום הכיפורים, שהרי הוא כפורים.
הלוואי וכבר השנה,
יוודא בכל העולם כולו,
שאנחנו עמו וצאן מרעיתו,
וכבר – *'תודיע לכל אהבתנו'*
_____
אֱלֹקינוּ וֵאלֹקי אֲבוֹתֵינוּ.
תִּתֵּן אַחֲרִית לְעַמֶּךָ.
תָּשִׁיב מִקְדָּשׁ לְתוֹכֵנוּ.
תְּרוֹמֵם הַר מְרוֹם הָרִים.
תְּקוֹמֵם קֶרֶן גְּדוּעָה.
תַּצְהִיר מַחֲשַׁכֵּי אִוּוּי.
תְּפָאֵר יוֹשֶׁבֶת בָּדָד.
תַּעֲטֶה בָּהּ מְלוּכָה לְבַדֶּךָ.
תָּסִיר חֶרְפָּה מֵעִיר.
תְּנַעֵר זֵדִים מִזְּבוּלֶךָ.
תַּמְצִיא צְדָקָה לַעֲדָתֶךָ.
תְּלַבֵּב אֶת רַעְיָתֶךָ.
תִּכְרֹת לָהּ בְּרִית חֲדָשָׁה.
תִּיקַר נַפְשָׁהּ בְּעֵינֶיךָ.
תְּטַהֲרֶנָּה בְּמַיִם טְהוֹרִים.
תַּחֲנֶה בְּעִיר חָנָה דָוִד.
תִּזְקֹף קוֹמַת תְּמָרָה.
תּוֹדִיעַ לַכֹּל אַהֲבָתֵנוּ.
תְּהַלֵּךְ בְּקֶרֶב מַחֲנוֹתֵינוּ.
תִּדְרֹשׁ גְּאֻלָּה לְגָלוּתֵנוּ.
תְּגַלֶּה קֵץ לִקְנוֹתֵנוּ.
תָּבוֹא מְהֵרָה לְרַחֲמֵנוּ.
תַּאֲמִירֵנוּ לְךָ וְנַאֲמִירְךָ לָנוּ.
תפנקו רגע ותקשיבו לשיר היפיפה הזה.
