
היום פגשתי מכבי
| על גבורה בימים האלו ובזמן הזה | חנוכה תשפ'ה לקח לנו זמן אבל היום זה קרה, ונסענו עם הילדים לעוטף. התחלנו במתחם המכוניות השרופות,

| על גבורה בימים האלו ובזמן הזה | חנוכה תשפ'ה לקח לנו זמן אבל היום זה קרה, ונסענו עם הילדים לעוטף. התחלנו במתחם המכוניות השרופות,

היינו בשלבי התארגנות, כדי לצאת שוב דרומה, ולכל אחד מהם היה ביד מטאטא או מגב. ראיתי אותם ואמרתי להם בקריצה – 'אני עוד אכתוב על

יש לנו מנהג לסדר ביום חמישי את שולחן השבת שלנו. הרבה פעמים אנשים שנכנסים אלינו בחמישי, הם מרימים גבה, כי זה באמת מוקדם. בכנות, זה

כמה מילות הקדמה – רותי גרינגליק היא חברה שלי. היא לא חברה של בית קפה, או סעודות שבת, היא חברה של דרך. היא חברה של

לפני 14 שנה, הגיעו אלי זוג ליעוץ על הבת שלהם. אני זוכרת אותם טוב טוב, כי זה היה דחוף, ולמרות שהיתי מעט אחרי לידה, נפגשתי

איכשהוא אני כותבת הרבה על צמחים, ואולי בטעות תחשבו שיש לי איזה כישרון בנושא, אז למען הסר כל ספק, יש לי היסטוריה ארוכה של חיסול

מתי שהוא בתחילת המלחמה, היתה נזילה/פיצוץ באחד הצינורות של מערכת ההשקיה בגינה. אחר כבוד, הלכתי וסגרתי את מערכת ההשקיה, וזהו. שמתי נקודה. אני לא גאה

'אני כל כך רוצה שתהיה אווירה נעימה בבית', היא אמרה. 'תמיד זה חשוב, אבל הפעם – זה חשוב הרבה יותר, כי אין את הזמן של

זה היה לפני הרבה שנים, כשכולם עוד היו אצלנו קטנטנים. אהובה המורה שלי סיפרה, שהבת שלה אמרה: אמא איך את מלמדת על גיל ההתבגרות, עוד

כבר שבוע וחצי אני כותבת, כותבת ולא שולחת. יודעת על מה אני רוצה לכתוב, ולא מרגישה שאני מדייקת. לא רוצה להחליש, אבל רוצה להיות כנה