"אז אנחנו בעצם עוברים פה תהליך זוגי, וגם אישי בו זמנית."
אמר לי אחד האנשים בקליניקה השבוע, והמשיך-

"תקשיבי,
זה ממש מודל מענין, ואני רואה שזה מאד אפקטיבי עבורנו. זה השיטה שלך? זה המודל שלך?
היתי בכל כך הרבה טיפולים, ופעם ראשונה שאני רואה דבר כזה".

ועניתי לו –
"האמת היא – שהמודל שלי הוא שאין מודל. אין מסלול אחד שמתאים לכולם, ואני מאמינה שצריך לתפור את החליפה לכל אחד ואחת, ולכל זוג שמגיע".

והוספתי –
"כמובן שיש כמה עקרונות יסוד שהולכים איתי, אבל, הכי חשוב, שיהיה לי את המרחב לעשות את מה שמתאים למי שעומד מולו, ושלא אהיה מצומצמת בהגדרות, שמגבילים את האפשרות שלי לעזור."

…
וזה אולי על רגל אחת התפיסה המקצועית שלי.

הזוג הזה הלך הביתה, והחלטתי לכתוב לי את היסודות..
התחלתי לנסח היום.. הם בתוכי פנימה. משתפת אתכם בניסוח שבטח עוד יעבור ליטושים.

…..
1. בחירה.
אפשר לעזור רק למישהו שמעוניין לקבל עזרה. אי אפשר לגרום למשהו לעשות תהליך.

2. אמונה באנשים.
יש בי אמונה שלכולנו יש יכולות שאנחנו אפילו לא יכולים לדמיין. לכן אני תמיד יודעת, שמי שיושב מולי, הוא הרבה מעבר למה שאני רואה עכשיו.

3. לא מאמינה ללשון הרע בקליניקה (משתדלת גם בחיים😉).
הרבה פעמים אנשים מסבירים ומנסים להוכיח לי שהם דפוקים. אני לא מאמינה להם. אין דבר כזה.
יכול להיות שהם עושים שטויות או טעויות. זה לא מעיד על המהות שלהם, לא אומר שום דבר על הפוטנציאל שלהם, רק מעיד על בחירות לא טובות או דברים שצריך לעשות בהם שינוי או לקחת עליהם אחריות.

4. לכל אדם יש יכולת בחירה. תמיד!
יש נסיבות. אבל מה נעשה איתם, ואיך נתמודד זה לגמרי שלנו. בידינו הדבר. גם אם בחרנו משהו מסוים אתמול, היום יום חדש, ואפשר לבחור אחרת.

5. שופ דבר לא קורה סתם . כל מה שקורה וכל מה שאנחנו פוגשים בדרך, הוא הזדמנות לצמוח ולגדול.

6. אפשר תמיד לבנות.
הניסיון שלנו, הטעויות וכל מה שאנחנו מביאים איתנו, הם חומרי הגלם שלנו לצמיחה ועשייה.

7. ההצלחה פתוחה בפני כולם. לא משנה מה הרקע שלנו, ומה מה עשינו עד כה. כל עוד אנחנו פה בעולם, יש תקווה ויש לנו שליחות, והעולם צריך לנו.

8. צריך שיהיה חיבור בקליניקה, סוג של קליק.
זה כמו שידוך. בסוף מעבר לכל ההגדרות המקצועיות וההתאמה על הנייר, צריך מציאת חן, בין מי שמבקש עזרה, לבין מי שנותן. כמו שלא מכל רופא אדם זוכה להרפא, ככה גם בעולם הנפש.

9. אנשים שונים עושים תהליכים בקצב שונה.
יש כאלה שזזים מהר, ואחרים שיותר בנחת. לא כל אחד זקוק לאותו עומק, ולא לכל אחד יש את אותו קצב התקדמות. זה מאד אישי.

10. אפשר לחולל שינוי. באמת. אבל צריך לרצות את זה, ולדייק מה רוצים. רק האדם עצמו, יכול וצריך לבחור במה הוא מבקש עזרה.

11. זה בסדר לא לטפל עכשיו בהכל. אפשר גם להשאיר דברים למחר. אנחנו במסע של חיים שלמים, ותמיד יש גם מחר.

12. לכל תהליך כדאי לבוא עם סבלנות שאנחנו נאמנים לקול הפנימי שמבקש עזרה ושינוי, ובו זמנית עם תקווה שזה יקרה מהר. לפעמים שינויים הם תהליך ארוך ואיטי, ולפעמים זה קורה מהר.

בתור חובבת עולם הטיפול הממוקד, יודעת שזה הרבה פעמים מאד מאד יעיל, ושינויים מתרחשים מהר.

אז אם קרה לכם, תגידו תודה, ואל תפקפקו באפקטיביות, כי יש לכם אמונה ששינוי הוא ארוך ומייגע, פשוט תהנו.

13. תלכו לאט תגיעו מהר.
צעדים קטנים בכיוון הנכון הם מתכון מצוין להגיע למרחקים.

…
נגמר לי הזמן השקט שלי, אז תם ולא נשלם. בטח ארחיב עוד את השורות.

…
אבל איך יכולה לסיים פוסט כזה בלי השאלה הכי פופולארית –

אז יעל, כמה מפגשים זה יקח?
התשובה הכי מקצועית שאני יכולה לתת זה שאני פשוט לא יודעת, כי זה תלוי בכל כך הרבה משתנים.

אני יודעת להגיד בבירור, שזה לא יהיה לנצח. תהליכים בקליניקה הם כמו לבוא למוסך. מגיעים למוסך כדי שהאוטו יסע, לא כדי להשאר שם. מגיעים לקליניקה כדי שאפשר יהיה לזרום ולחיות חיים של איכות.

מה שחשוב הוא לא להרפות עד שמגיעים למקום טוב. כי לכל אחד מגיע חיים של איכות.