רָצִיתִי לוֹמַר –
'אֲנִי מְבִינָה',
אֲבָל אוּלַי רַק נִדְמֶה לִי,
וַאֲנִי לֹא מְבִינָה בִּכְלָל.
רָצִיתִי לוֹמַר-
'אַתֶּם גִּבּוֹרִים',
אֲבָל מִי אֲנִי שֶׁאֶתֵּן צִיּוּנִים.
רָצִיתִי לוֹמַר –
'אֲנַחְנוּ אֶתְכֶם רוֹאִים',
אֲבָל פַּעַם אַחַר פַּעַם אֲנִי מְגַלֶּה,
שֶׁלַּמְרוֹת שֶׁהֵם מַמָּשׁ לְיָדִי,
לֹא פַּעַם זֶה נִסְתָּר מִמֶּנִּי.
רָצִיתִי לוֹמַר –
'תּוֹדָה',
אֲבָל אֵיךְ אֶפְשָׁר לְהוֹדוֹת,
עַל הַקְרָבָה שֶׁכָּזֹאת.
'וּסְלִיחָה',
אֲבָל מָה הַתּוֹעֶלֶת בַּאֲמִירָה שֶׁכָּזֹאת.
רָצִיתִי,
כָּל כָּךְ רָצִיתִי,
לִמְצֹא מִלִּים,
שֶׁיְּכוֹלוֹת לְבַטֵּא,
שֶׁעֲשׂוּיוֹת לְנַחֵם.
מִלִּים שֶׁיְּכוֹלִים לָתֵת
מַשֶּׁהוּ,
בְּתוֹךְ כָּל הַאוֹבְדָן וְהַשְּׁכוֹל.
אֲבָל לֹא מָצָאתִי מִלִּים מַתְאִימוֹת,
לֹא מָצָאתִי מִלִּים מַסְפִּיק מְדֻיָּקוֹת.
וּכְלָל לֹא יָדַעְתִּי מָה לְכָל אֶחָד מַתְאִים,
אוּלַי תַּעֲדִיפוּ אוֹתָנוּ לְלֹא מִלִּים,
פָּשׁוּט שׁוֹתְקִים.
נָשָׂאתִי עֵינַי –
לְאָב שַׁכּוּל,
שְׁנֵי בָּנִים בְּיוֹם אֶחָד,
וּפָשׁוּט שָׁתַקְתִּי.
אוּלַי הַדְּמָמָה הִיא הֲכִי טוֹבָה,
אוּלַי הַדְּמָמָה הֲכִי מַתְאִימָה.
אוּלַי
יום הזיכרון תשפ'ה
