_____ *ההבדלה מציידת אותנו בכל שבוע מחדש בהבנה שיש 2 מצבים – בטחון או פחד, ושאנחנו צריכים לבחור שוב ושוב איפה אנחנו מתמקמים.* _______ לפני

היום בבוקר אנחנו בכלל אמורים להיות בסעודת הודיה. שמחה גדולה של תינוקת מתוקה, שנולדה פגית ועכשיו כבר שמנמנה קטנה. במקום קיבלנו במתנה תמונה של אבא

בוקר אחד אודי אמר לי – 'אני נוסע עכשיו לצבא'. זה היה יום שהוא לא היה אמור להיות שם, אז מיד הבנתי ואמרתי לו –

דמיינו לרגע שכל אחד נולד עם בלון, ובמשך כל החיים שלו, כל שעליו לעשות, במשך 120 שנה הוא להקפיץ את הבלון שלו, ולוודא שהבלון לא

לִהְיוֹת רוּת צְעִירָה, וְאַמִּיצָה, מִבֵּית הַמְּלוּכָה, צוֹעֶדֶת לָהּ בַּמַּסָּע. בִּנְחִישׁוּת וּבְהַתְמָדָה, לֹא חָשְׁשָׁה וְלֹא נִמְנְעָה. הִשְׂכִּילָה לְוַתֵּר עַל כָּבוֹד וְיוֹקְרָהּ, וּמֵהַמְּיֻתָּר בְּעֲבָרָה נִפְרְדָה. צַעַד אַחֲרֵי

זה נכון שכל חתונה היא מרגשת, אבל לפני כמה זמן הייתי בחתונה בה התרגשתי במיוחד. לאורך כל החופה לא הפסקתי לחשוב על אותו היום בו

יום ירושלים, 37 שנה ליום העלייה שלנו לארץ. אני רוצה להקדיש לאבא ואמא שלי את המילים הבאות. כי למרות שגוגל מפות כתב לי *לא מצאנו