לפני כמה זמן כשניקיתי את המקפיא, היתה לי תובנה מאד משמעותית שהולכת איתי כבר תקופה… ____________ לפני כמה זמן הייתי צריכה לטפל במקפיא שהיה מלאאא

לפני כמה זמן טיילנו עם הילדים. בסיום הטיול, אחרי שהעמסנו את האוטו, וכולם התיישבו להם, טוב כמעט כולם, הגברת בת ארבע המשיכה לעמוד מחוץ לאוטו.

סבתא שלי היתה – עדינה, אצילית, בשלנית מעולה, וניצולת שואה. בתנועות עדינות, וחרוצות, עשתה את מלאכתה, שעה אחרי שעה. ממעט יצרה שפע, בלי להתלונן, בהכנעה

לפני הרבה שנים, כשעוד חינכתי באולפנא, תמיד התחמקתי כששאלו אותי – 'מאיזה עדה אני'. תמיד הייתי עונה – 'אני יהודיה'. לא סתם עניתי כך, כי

| מחשבות לקראת בדיקת חמץ זה היה לפני כמה שנים, שקלטתי כמה מתח יש בי בבדיקת חמץ. עוברים – מסתכלים – מחפשים בכל פינה –

לאחרונה, שמתי לב שאני אומרת לא מעט את המשפט: 'כאן זה לא בית משפט'. זה לא קורה סתם. זה כמעט תמיד מגיע, כשאנשים מביאים לקליניקה

שְׁנֵי עֵצִים, אוֹתוֹ הַזַּן, נִקְנוּ בְּאוֹתָהּ מַשְׁתֵּלָה, נִשְׁתְּלוּ בְּהֶפְרֵשׁ שֶׁל שָׁעָה קַלָּה. שְׁנֵי עֵצִים, אוֹתָהּ גִּנָּה, אוֹתָהּ ירוחם, אוֹתָהּ מַעֲרֶכֶת הַשְׁקָיָה. אַחַת עֲרוּמָה, אֵין סִימָן

לפעמים מבצבץ לי בתוך החלומות שלי, חלום לעזור לנשים להוציא את האור שלהן. זה מתעורר, כשאני פוגשת נשים מוכשרות, יפות וטובות כל כך, שלא מעיזות,

זה היה לפני הרבה שנים, כשכולם עוד היו אצלנו קטנטנים. אהובה המורה שלי סיפרה, שהבת שלה אמרה: אמא איך את מלמדת על גיל ההתבגרות, עוד

כשמתתיהו קרא – 'מִי לָה' אֵלַי!', יש לי תחושה שזה היה בביטחון, בטון כזה של אני יודע מה אני עושה, וברור שאתם איתי. כי אם