גם כשנדמה לנו שהכל אבוד ואין תקווה, יש לנו את רבי עקיבא… | לג' בעומר תשפ'ה _______ תחשבו רגע על רבי עקיבא. אדם שרק בגיל

זה תמיד מעבר מורכב ולא פשוט מיום הזיכרון ליום העצמאות, ועוד יותר בשנה שכזאת, בעיצומה של מלחמה, עם אחים בשבי וכל כך הרבה משפחות שכולות,

רָצִיתִי לוֹמַר – 'אֲנִי מְבִינָה', אֲבָל אוּלַי רַק נִדְמֶה לִי, וַאֲנִי לֹא מְבִינָה בִּכְלָל. רָצִיתִי לוֹמַר- 'אַתֶּם גִּבּוֹרִים', אֲבָל מִי אֲנִי שֶׁאֶתֵּן צִיּוּנִים. רָצִיתִי לוֹמַר

סבתא שלי היתה – עדינה, אצילית, בשלנית מעולה, וניצולת שואה. בתנועות עדינות, וחרוצות, עשתה את מלאכתה, שעה אחרי שעה. ממעט יצרה שפע, בלי להתלונן, בהכנעה

לפני הרבה שנים, כשעוד חינכתי באולפנא, תמיד התחמקתי כששאלו אותי – 'מאיזה עדה אני'. תמיד הייתי עונה – 'אני יהודיה'. לא סתם עניתי כך, כי

| מחשבות לקראת בדיקת חמץ זה היה לפני כמה שנים, שקלטתי כמה מתח יש בי בבדיקת חמץ. עוברים – מסתכלים – מחפשים בכל פינה –

הרבה אנחנו מתאמצים בחינוך הילדים שלנו. אנחנו מלמדים, מסבירים, מראים… מתברר שאנחנו מחנכים אותם לא רק כשאנחנו מלמדים אותם מה נכון או לא נכון, ולא

לְכָל אֶחָד יֵשׁ אֵיזֶה מִצְרַיִם, גַּם אִם הוּא לֹא גָּלוּי לָעַיִן. לְכָל אֶחָד יֵשׁ מָקוֹם בּוֹ הוּא מַרְגִּישׁ – בְּתוֹךְ בֹּץ טוֹבְעָנִי, כָּזֶה שֶׁדּוֹרֵשׁ וְתוֹבְעָנִי.

הייתי בטוחה שאנחנו מוכנים פיקס לתחפושות, עד שגיליתי שהקשת של החד קרן, שהיתה בבית כבר חודש, פשוט – איננה. איפה שלא חיפשנו, היא לא היתה,

הרבה אני שומעת בימים האחרונים את השיר: 'אם החרש תחרישי בעת הזאת', והרבה אני חושבת על אסתר המלכה בבית אחשוורוש ועל השתיקה שלה. ולא רק