
למה אנחנו לא דואגים לעצמנו | מחשבות על חיוני ומותרות
לפני כמה זמן ישבה אצלי משהי בקליניקה. היא היתה כל כך עייפה ועמוסה, ואמרה שהיא לא ישנה. כשהיא תיארה לי כמה היא ישנה ביממה הבנתי

לפני כמה זמן ישבה אצלי משהי בקליניקה. היא היתה כל כך עייפה ועמוסה, ואמרה שהיא לא ישנה. כשהיא תיארה לי כמה היא ישנה ביממה הבנתי

לפני כמה זמן כשניקיתי את המקפיא, היתה לי תובנה מאד משמעותית שהולכת איתי כבר תקופה… ____________ לפני כמה זמן הייתי צריכה לטפל במקפיא שהיה מלאאא

לפני כמה זמן טיילנו עם הילדים. בסיום הטיול, אחרי שהעמסנו את האוטו, וכולם התיישבו להם, טוב כמעט כולם, הגברת בת ארבע המשיכה לעמוד מחוץ לאוטו.

| מחשבות לקראת בדיקת חמץ זה היה לפני כמה שנים, שקלטתי כמה מתח יש בי בבדיקת חמץ. עוברים – מסתכלים – מחפשים בכל פינה –

עדינה, אצילית, בשלנית מעולה, וניצולת שואה. בתנועות עדינות, וחרוצות, עשתה את מלאכתה, שעה אחרי שעה. ממעט יצרה שפע, בלי להתלונן, בהכנעה היתה, מול מה שקיבלה.

הגיע הזמן, כך לפחות חשבתי, שהם כבר סוף סוף יפגשו. הגיע הזמן, שהם – זה את זה יכירו. הם גרים באותו המקום, חולפים אחד על

את סיפור האתר שלי, שאני שולחת היום, אני מתכננת כבר הרבה זמן לספר לעולם, עם לינק לאתר, אבל כל הזמן חיכיתי שזה יהיה מוגמר, שזה

בשבת בבוקר פתחתי את תא שירותים של בית הכנסת. האוטומט שלי היה לסגור את הדלת, הכי מהר שיכולתי, ולעבור לתא אחר. אבל שמעתי גם עוד

"אז אנחנו בעצם עוברים פה תהליך זוגי, וגם אישי בו זמנית." אמר לי אחד האנשים בקליניקה השבוע, והמשיך- "תקשיבי, זה ממש מודל מענין, ואני רואה

מי היתי אילו – היתי מניחה בצד את כל החשבונות, ומרשה היתי לעצמי פשוט להיות. אילו – לא חששתי מטעויות, והיתי מורידה מעצמי דרישות.